בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 161 (262) 22/02/05

כתבות

זה לא עניין טכני

תגיות: שוחרים , המכללה הטכנולוגית , משפח"א

מאות בני נוער הלומדים כיום בבתי הספר הטכנולוגיים והמכללות של חיל-האוויר, הם המהנדסים, ההנדסאים והטכנאים של חיל-האוויר של המחר. כתב הביטאון משרטט את הדרך בה הולכים אלו שהחליטו ללבוש מדים כבר בגיל צעיר ואפילו מרוצים מזה

דודי חורי | צילום: ליאור דיין

 מאות בני נוער הלומדים כיום בבתי הספר הטכנולוגיים והמכללות של חיל-האוויר, הם המהנדסים, ההנדסאים והטכנאים של חיל-האוויר של המחר. כתב הביטאון משרטט את הדרך בה הולכים אלו שהחליטו ללבוש מדים כבר בגיל צעיר ואפילו מרוצים מזה


עבור רובנו, ההיכרות הראשונה עם הצבא התרחשה עת קיבלנו לידינו את המעטפה הצבאית הראשונה בדואר ובה הצו הראשון הקורא לנו להתייצב בבסיס הקליטה והמיון ולעבור את המבחנים הראשונים והבדיקות הרפואיות שילוו אותנו לכל אורך הדרך לקראת הגיוס הצבאי, כשנה לאחר-מכן. לעומת זאת, יש כאלו שהמפגש הראשון שלהם עם הצבא התרחש בגיל יותר מוקדם. הרבה יותר מוקדם בגיל 14. בני נוער אלה, שזוכים ללבוש את מדי צה"ל שנה בלבד לאחר שקראו את דרשת הבר-מצווה שלהם, הינם תלמידי הפנימיות והמכללות הצבאיות, המעניקות לאותם הצעירים את היכולת להכיר ולהתמודד עם המערכת והמשמעת הצבאית, הרבה לפני שיהיו מחויבים לה רשמית.

חיל-האוויר מפעיל כיום ארבעה בתי ספר תיכוניים הנקראים "מכללות טכנולוגיות" ופנימייה צבאית אחת. נכון לשנת הלימודים תשס"ה לומדים בהם כ-2,500 בני נוער מכל רחבי הארץ ומשכבות נרחבות של האוכלוסייה. אל המוסדות הללו מגיעים בני נוער שמחפשים רקע לימודי ומסגרת קצת שונה, שתהפוך אותם, מהרגע שיקבלו לידיהם את מדי חיל-האוויר ותעודת שוחר, לתלמידים בעלי משמעת צבאית ומוטיבציה שלא תבייש אפילו טייסי קרב.

"בעוד שכל החברים שלכם לקראת גיוס לא יידעו מה הם עומדים לעשות בצבא, אתם תשבו בצד, תחייכו ותהיו רגועים. בוגרי המכללה הטכנולוגית של חיל-האוויר ממשיכים באופן טבעי לשירות צבאי בחיל. כשהחברים סביבכם עוד ישאלו את עצמם מה הם רוצים לעשות כשיהיו גדולים - אתם כבר תהיו גדולים", מספרת הנהלת המכללה ברגע שמגיעים אליה צעירים חדשים המתלבטים עדיין אם להירשם לבית-הספר.

ייחודה של המכללה הטכנולוגית של חיל-האוויר, מלבד העובדה שצעירים בני 14 לובשים מדים ומקבלים תעודת שוחר, הוא תוכן הלימודים העשיר הנכלל במסגרת הלימודית בבית-הספר, המכיל בעצם כמעט את כל המקצועות הטכניים אותם לומדים חיילים בקורס הטכנאים בבית-הספר למקצועות הטכניים בבסיס חיל-האוויר בחיפה. זאת מאחר והמקצוע אותו רוכשים השוחרים במכללה הטכנולוגית יהיה המקצוע שבו הם יעסקו בשירותם הצבאי. רוב בוגרי בית-הספר מגיע ליחידות נבחרות בתחומים הטכניים של חיל-האוויר, בין אם זה בטייסות, במעבדות האלקטרוניקה של טייסות התחזוקה בבסיסים או בתחומי המכ"ם, הקשר והניווט, המחשבים והלוחמה האלקטרונית.

תוכנית הלימודים במכללה כוללת שלושה מסלולים עיקריים: הנדסאי מכונות תעופה, הנדסאי מערכות בקרה ואנרגיה והנדסאי אלקטרוניקה ומחשבים. בשלושת המסלולים נערכים לימודים לתעודת בגרות טכנולוגיות הכוללת התמחות במקצועות: פיזיקה, מדעי הטכנולוגיה, בקרת מכונות ומערכות תעופה, מערכות חשמל, פיקוד, בקרה ותקשורת.

לחיות את חיל-האוויר

בית-הספר הגדול והמרכזי ביותר מבין המכללות הטכנולוגיות של החיל הינו בית-הספר להנדסאי תעופה, הנמצא בבסיס הטכני של חיל-האוויר בחיפה. בבית-הספר לומדים כמעט אלף תלמידים בכיתות ט' עד י"ד ורובם שוהים שם בתנאי פנימייה. בית-הספר להנדסאי תעופה הינו בית-הספר היחיד מבין המכללות הטכנולוגיות של חיל-האוויר השוכן בתוך בסיס צבאי. השוחרים הצעירים בעצם חיים את ההווי של חיל-האוויר משום שהם נמצאים כל היום לצד חיילים ואנשי קבע של החיל וכך לומדים מה בעצם מצפה להם כשיתגייסו. בבסיס הטכני אין כיום טייסות מבצעיות ומסלול ההמראה, שהינו המסלול היחיד בארץ החוצה בסיס צבאי, משמש בעיקר לכלי- תעופה אזרחיים ולפריסות של טייסות חיל-האוויר מכל רחבי הארץ. הסיבה לכך שאין טייסות מבצעיות בבסיס היא העובדה שהטכני משמש בעיקרו כבסיס הדרכה. עם זאת, בבסיס קיימת יחידה מבצעית אחת ומוסכים רבים המכילים את סוגי המטוסים והמסוקים החדישים והטובים בחיל. לשוחרים מזדמן לא מעט פעמים להתקל באותם כלי-טיס, במכונאים ותיקים ואף בטייסים שמגיעים לאיזור והשהייה במחיצתם מעצימה את הידע והניסיון שלהם בחיל-האוויר.

חלק מאיתנו ודאי תוהה מה גורם לאותם צעירים הנמצאים בתקופת החופש והנעורים לרצות ללבוש מדים ולהכניס עצמם תחת עול המשמעת הצבאית. החלטנו לברר את התשובה ויצאנו לבית-הספר להנדסאי תעופה, לשמוע מפיהם של השוחרים הצעירים מה הביא אותם לשם ולהבין מהי, בעצם, מכללה צבאית בחיל-האוויר.

פגשנו בבסיס את אייל אסור, תלמיד י"ג, את איריס זילבראס, תלמידת כיתה י"א ואת ניר זלינגר, תלמיד כיתה י'. כולם שוחרים בבית-הספר ושוהים שם בתנאי פנימייה. "חיפשתי תיכון טוב. הייתי כשנה בבית-ספר אחר בנהריה, אבל לא הייתי מרוצה מספיק וחיפשתי תיכון שתהיה לו אווירה שונה, מסגרת אחרת. כשהגעתי לפה בפעם הראשונה, נדלקתי. המסגרת הצבאית מאוד מצאה חן בעיני והבנתי שיכול להיות לי מעניין מאוד כאן", מספר אייל. אייל יזכר כ"ילד פלא" אשר ריתק את צופי הטלוויזיה וקוראי העיתונות כילד, מאחר שבאופן מדהים ידע לקרוא ולכתוב כבר בגיל שנתיים. הילד המחונן התחיל ללמוד כבר בגיל 4 בטכניון, במסגרת פרויקט מיוחד בו ניסו לנצל את הכישורים המיוחדים שלו. בגיל 14 חיפש אייל מסגרת שתאפשר לו לחיות כמו נער רגיל ותתן לו את האפשרות להתפתח ולהתקדם בלימודי ההנדסה והחשמל. הוא נמצא כבר שנה חמישית בבית-הספר וכיום הוא מרגיש בבית. בנוסף ללימודיו במגמת החשמל שנה י"ג, הוא מוצא את הזמן גם לערוך את עיתון בית-הספר היוצא כל מספר חודשים.

"קיבלתי הלם לא קטן כשלבשתי בפעם הראשונה את המדים של חיל-האוויר, הרגשתי כאילו אני עובר מעולם של פינוק וחופש למקום מאוד שונה ומשמעתי. הרגשתי כאילו נזרקתי ישר למים העמוקים. עם זאת, התרגלתי במהירות, בשלב מסוים כבר מבינים את המסגרת וחיים לפיה", מספר אייל. "זה היה מאוד מוזר ולא נוח ללבוש מדים בהתחלה. אנשים היו בוהים בי באוטובוסים, איך ילדה בגילי כבר לובשת מדים של חיל-האוויר. אבל מהר מאוד כבר התרגלנו", מוסיפה איריס, הנמצאת בשנה השלישית בבית-הספר במגמת הנדסאי מכונות תעופה. אחיה של איריס, שהיה גם הוא שוחר בבסיס, נהרג לפני מספר שנים והאווירה בבית הייתה קשה. "רציתי לצאת מהבועה, חיפשתי מקום שיאפשר לי ללמוד ולהתפתח, כדי שאני לא סתם אשתעמם ואסתובב כל היום ברחובות. רציתי ללכת בעקבות אח שלי, שהיה בבסיס הזה במשך תשע שנים. הפחידו אותי קצת בהתחלה והרבה אנשים לא התלהבו מהרעיון שאני אהיה בפנימייה צבאית, אבל רציתי את זה ואני לא מתחרטת. המקום הזה מאוד מיוחד וכיף לי כאן", היא מספרת.

לסגור מעגל בטכני

עבור אייל, המפגש הראשון עם חיל-האוויר היה במיונים לבית-הספר, אבל עבור ניר זלינגר, מדובר בהמשך קיומה של מסורת ארוכת שנים של שירות בחיל-האוויר במשפחתו. סבתו, אסתר זלינגר-ארדיטי ז"ל, עליה נכתב בגיליון פברואר 2004, שירתה בחיל-האוויר לפני כחמישים שנה וחילצה במו ידיה טייס מוסקיטו שהיה לכוד בתוך מטוס בוער שהתרסק סמוך למסלול הטיסה בבסיס חיל-האוויר בחצור. הטייס, אל"ם יעקב שלמון, השתקם לאחר תקופה ארוכה בבית-חולים וחזר לשירות הקבע בחיל-האוויר. משפחתו של שלמון אימצה את ארדיטי כבת, בתקופה ששהתה לבדה בארץ. לימים נעשה שלמון למפקד הבסיס של הטכני, היכן שמשרת היום ניר. "זו הייתה מעין סגירת מעגל", מספר ניר. "גם דוד שלי היה טייס והדיבורים על הצבא ועל החיל נשמעו אצלנו בבית לעיתים תכופות. דוד שלי לקח אותי לסיורים בכל מיני מקומות כמו תל-נוף והכרתי מטוסים בגיל מוקדם יחסית. אבל עדיין חשבתי שהצבא זה רק משהו שצריך לעשות. היום, לעומת זאת, אני מרגיש ממש בבית". הפנימייה הצבאית בה שוהים אייל, איריס וניר היא היחידה בחיל-האוויר, בבסיס הטכני. הפנימייה הוקמה בשנת 1965 וזכתה להצלחה גדולה במשך כל שנות פעילותה. כיום מתגוררים בה כ-500 שוחרים מכל רחבי הארץ. הפנימייה נמצאת כיום בתהליכי סגירה וההערכה היא שבעוד כחמש שנים, היא תיסגר לגמרי. מפקדי בית-הספר להנדסאי תעופה מאמינים כי ההחלטה לסגור את הפנימייה תיטיב עם בית-הספר ועם השוחרים, מתוך הערכה שההשקעה בתוכן הלימודים תגדל ותביא להעלאת רמתו ויוקרתו. ההערכה בחיל-האוויר היא שבשנתיים הקרובות תחול ירידה קלה במספר הנרשמים לבית-הספר, מאחר והפנימייה היוותה עד לפני כשנה את מוקד המשיכה העיקרי לצעירים שנרשמו לבית-הספר. עם זאת, סבורים בחיל כי בעקבות העלייה הצפויה ברמתו של בית-הספר תחול עלייה משמעותית גם במספר הנרשמים אליו בעתיד.

"החוויה לגור בפנימייה בתיכון הייתה גדולה, הרגשנו מהי אחריות, כשניקינו ודאגנו לחדרים שלנו ואף לשירותים, דבר שלא הייתי עושה בכלל כשגרתי בבית", מספרת איריס. "לקחנו מבית-הספר ומהפנימייה דברים וערכים, כמו עצמאות, דבר שאין בבית-ספר רגיל. למדנו איך להסתדר פתאום 24 שעות עם אנשים אחרים שאתה בכלל לא מכיר וכן, הפכנו בעזרת בית-הספר להרבה יותר אחראים", היא מוסיפה. בפנימייה ישנים עד שישה אנשים בחדר, לפחות ארבעה לילות בשבוע. "הפנימייה היא דבר טוב, אבל לא הכי חשוב, לא נרשמתי לבית-הספר רק בשביל הפנימייה, אלא בעיקר נמשכתי לתוכן הלימודים ולאפשרויות שייפתחו לפני בחיל-האוויר לאחר שאסיים את לימודי", מסביר אייל.

בית-הספר להנדסאי תעופה בבסיס הטכני בחיפה קיים זה למעלה מחמישים שנה ובוגרים רבים שלמדו והתחנכו בו היוו חלק ממערך הקצינים הבכירים של החיל במרוצת השנים. אחד מהם הינו סא"ל יואב ברבי, שעד לפני כעשרים שנה היה שוחר צעיר ועכשיו הוא מפקד בית-הספר להנדסאי תעופה בבסיס הטכני. "אין ספק שמדובר במעין סגירת מעגל", מספר ברבי. "זו תחושה מדהימה לבוא לפה אחרי 20 שנה שהייתי פה בסך-הכל שוחר צעיר ולהתקדם בחיל-האוויר עד שהגעתי לפה. אני מסתכל על החבר'ה הצעירים שלנו ושמח על כל רגע", הוא מוסיף. לאחר סיום לימודיו בבית-הספר, התגייס ברבי למערך הטכני של חיל-האוויר ועד לפני מספר חודשים היה מפקד טייסת התחזוקה בבסיס חיל-האוויר בנבטים. ברבי מרגיש את השפעות הזמן על בית-הספר בו התחנך מספר שנים ומציין שכולן לטובה. "כשהייתי שוחר, היו מספר מסלולים ללא בגרות והתואר הכי גדול שאפשר היה להגיע אליו היה טכנאי מדופלם. היום אין מסלול ללא בגרות ואפשר להגיע להיות אף להנדסאי מדופלם", הוא מספר. "כשאני הייתי שוחר, לא הייתה לי מחנכת כיתה ורכזת שכבה אלא מפקד קורס בלבד. היום קיימת מחנכת ורכזת שכבה. הדבר מגביר את הקשר ותשומת הלב לחניכים. בקיצור, כעת החניך נמצא במוקד העשייה. לפני שלושים שנה, למרות המיונים שהיו, ניתן היה להתקבל לטכני בקלות. היום קיים סינון רציני מאוד והאיכותיים בלבד מתקבלים ללמוד במוסד יוקרתי זה. הלימודים לא קלים והדרישות גבוהות מאוד אך התוצאות מרשימות והאתגר גדול ולכן המכללה הטכנולוגית של חיל-האוויר כל כך אטרקטיבית", מוסיף ברבי.

הצלחה הולכת ונמשכת

בעיני רבים, היתרון הגדול באמת של בית-הספר להנדסאי תעופה בנוסף לנושאי הלימוד השונים, הוא הנושא החברתי. מאחר והשוחרים נחשבים מעין חיילים, הרי שיש מעליהם מפקד, שהוא חייל בחיל-האוויר, שאינו בהכרח מורה או מחנך הכיתה. לכל כיתת תלמידים יש קבוצה של מורים מקצועיים בתחומים שונים, מחנכת כיתה וחייל בשירות חובה בחיל-האוויר המשמש כמדריך כיתה. מדריך הכיתה הוא בעצם ה"אמא ואבא" של החיילים בבסיס, הוא הדואג לתנאים, לדרישות ולבעיות שלהם ועם זאת הוא זה שמכניס בהם את המשמעת הצבאית והאחריות האישית והחברתית. "היתרון הגדול שלנו הוא שבניגוד לבתי-ספר אחרים, לנו יש מדריכים, חיילי צה"ל, שמאפשרים לנו ליווי אישי יותר של התלמידים. מחנכת הכיתה לא תמיד יודעת מה מצבו החברתי של התלמיד, או על הבעיות שלו בבית. לעומת זאת, המדריך יודע כמעט הכל על התלמיד ומנסה לעזור לו בכל דרך שהוא יכול", מספר ברבי.

בנוסף לערכים ולמורשת אותם מעביר חיל-האוויר לדור הצעיר הלומד במכללה הטכנולוגית של החיל, לחיל-האוויר יש עניין גדול בבני הנוער הלומדים בחטיבות העליונות. הסיבה לכך היא שהחיל מעוניין להכשיר את אותו הדור במקצועות הטכנולוגיים השונים ולהשלים את מכסת כח האדם במקצועות הטכניים בבסיסי החיל. לכן נפתחות כל שנה מגמות שונות ומסלולים טכניים שונים בבית-הספר, התואמים את צרכי החיל. בשל הביקוש הגדול לחיילים במערך הטכני, החליט חיל-האוויר להרחיב את המכללה הטכנולוגית ולפתוח מספר שלוחות שלה בכל רחבי הארץ.

השלוחה הגדולה ביותר של המכללה הטכנולוגית נמצאת בבית-הספר התיכון בבאר-שבע. בשלוחה זאת לומדים כ-800 שוחרי חיל-האוויר ובדומה לבית-הספר להנדסאי תעופה בבסיס הטכני בחיפה, גם הם לומדים במגמות מכונות-תעופה וחשמל-אלקטרוניקה. רוב התלמידים בבית-הספר הם תושבי הנגב והאזור וחלק גדול מאוכלוסייתו מורכב מעולים חדשים וותיקים מברית-המועצות לשעבר. בית-הספר זוכה להצלחה גדולה בבחינות הבגרות יחסית לאיזור ומציין כי %80 מבוגריו זכאים לתעודת בגרות. כיום, בעקבות הצלחתו של בית-הספר וכתוצאה מהתכנון המרכזי של חיל-האוויר לעבור דרומה, מתוכננת בנייתו של מבנה חדש וגדול יותר של בית-הספר, מערבית לבאר-שבע.

שלוחה נוספת של המכללה הטכנולוגית קיימת בבית- הספר "הולץ" בתל-אביב ובה לומדים כ-640 שוחרים. גם בשלוחה זו נרשם מספר גדול יותר של אחוזי הצלחה בבחינת הבגרות יחסית לאיזור.

השלוחה החדשה ביותר של המכללה הטכנולוגית היא בית-הספר לתעופה וחלל במעלה אדומים. בית-הספר הוקם רק לפני מספר חודשים וזו שנת הלימודים הראשונה שלו. בית-הספר הוקם בשיתוף פעולה של חיל-האוויר עם רשת בתי-הספר והמכללות "אורט", כאשר מטרתו היא לאתר את הדור הצעיר מאזור ירושלים שיכול להתאים למערך הטכנולוגי של החיל. בשלב זה נפתחו רק שתי כיתות שכבת י' לארבעים ושישה שוחרים בבית-הספר "דקל וילנאי" שבמעלה אדומים, אשר יתמחו במגמות ההנדסה והאלקטרוניקה. במידה והפרויקט ינחל הצלחה, ייפתחו כיתות ושכבות נוספות עד שבסופו של דבר יוקם מבנה שלם וחדש לבית-הספר. מטרתם של מפקדי המכללה הטכנולוגית היא להגיע ללא פחות מאשר 18 כיתות לשכבות י' - י"ב בתוך שלוש שנים. כמאה ועשרים צעירים נרשמו למיוני הקבלה לבית-הספר, אך רק כמחצית מתוכם התקבלו לשורותיו.

חיל-האוויר מאמין ביכולת ובפוטנציאל הטמון בקרב הדור הצעיר של מדינת ישראל, בין אם הם צברים ובין אם הם עולים ומשקיע משאבים רבים לטובת ההשקעה באותם הצעירים. והאמת היא, שהרווח הוא כולו שלנו.

עוד באותו מדור

מקזבלנקה לחצור

רב"ט אלכס הוא חייל בודד, עולה ממרוקו, אשר התעקש לשרת בצה"ל למרות מגבלותיו הרפואיות. למרות כל הקשיים הניצבים בפניו, מוכיח אלכס כי אין דבר העומד בפני הרצון ומספר על הבית החם אותו מצא בבסיס חיל-האוויר חצור

התעלו על עצמם

השלבים העיקריים בהתפתחות המטוס ידועים כמעט לכל. כך גם כאשר מדובר בכלי אחר החולק את השמיים עם המטוס, הלא הוא המסוק. פרק עלום יותר הוא השילוב בין השניים - מהמכונות הראשונות בראשית המאה העשרים, עבור במסוק הראשון ועד למטוסים המסוגלים להמריא אנכית.
מליאונרדו דה וינצ'י ועד ארנולד שוורצנגר