בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 161 (262) 22/02/05

כתבות

טיסה בקופסא

תגיות: סער-5 , סימולאטורים

סימולאטור מסוקי הסער החדש, שנחת בארץ לפני כמה חודשים, נחשב לאחד מהמתקדמים ביותר בעולם מאמני הטיסה. עם תמונת שטח ברמה הגבוהה ביותר ויכולות תנועה וסאונד המבוססות על נתונים שהוקלטו במסוקים אמיתיים של חיל-האוויר, הוא מאיים "להונות" אפילו טייסי מסוקי סער ותיקים. יצאנו לבדוק בעצמנו - הכצעקתו?

טל בראל ואמרל ונקרט | צילום:ליאור דיין

הרי לכם חידה מתמטית: בחורה חסרת כישורים מוטוריים ובעלת ידע מוגבל ביותר באווירונאוטיקה יושבת במושב השמאלי בקוקפיט של יסעור שטס בשמי רמאללה. המסוק נע במהירות 100 קשר, בגובה 700 רגל והטמפרטורה בחוץ עומדת על 29 מעלות צלסיוס. כמה זמן יעבור מרגע שתיקח לידיה את הסטיק ועד שתדהיר את המסוק על צוותו אל הקרקע?

מסתבר שלא יותר מדי... אולם אל דאגה, לטייסת ולצוות שלום. למזלנו, הסצנה המדוברת לא התרחשה במסוק יסעור אמיתי, אם כי בסימולאטור יסעור חדש ומשוכלל, המדמה כמעט אחד לאחד את חוויית הטיסה (וההתרסקות) במסוק.

כמו בעולם האמיתי

למרכז המאמנים החדש בפלמחים הגענו, רב"ט ט' ורב"ט א', שתי לוחמות בטאון עשויות ללא חת, כשבלבנו כוונה אחת: להטיס יסעור ולחזור כדי לספר.

במבנה החדיש של בית-הספר לכטב"ם ומאמנים שנחנך לאחרונה, הכל נראה כאילו רק הבוקר קילפו את הניילונים. אנחנו מתחילות את היום בסיור במתקן, באדיבותה של טל, אחת ממדריכות הסימולאטור. לאחר שראינו את חדרי התחקור המתקדמים, בהם יכולים המתאמנים לעבור ולשחזר כל פרט ופרט בגיחות הסימולאטור בהן השתתפו ואת חדרי השליטה והבקרה עמוסי המכשור, אנו מגיעות לגולת הכותרת - חדר מאמן ינשוף-יסעור.

החדר בו נמצא הסימולאטור נראה כאילו נלקח היישר מן הסט של אחד מפרקי "מסע בין כוכבים". חדר לבן ורחב ידיים, במרכזו גוף מתכתי, גדול-ממדים, המתנשא לגובה שתי קומות. נא להכיר את סימולאטור מסוקי הסער החדש. הסימולאטור מורכב בעצם מתאי-טייס של מסוק ינשוף ומסוק יסעור, המוכנסים לסירוגין אל תוך המבנה המתכתי. תפקידו של המבנה החיצוני לספק את החיקוי המדויק ביותר לחוויית הטיסה במסוק. הוא עומד על מערכת רגליים הידראוליות גדולות, בעלות טווח תנועה רחב ומגוון ביותר, המניעות אותו באופן זהה לתנועות המסוק באוויר ומגיבות לכל פעולות הטייס בקוקפיט. לדוגמה: כאשר הטייס בתוך הקוקפיט מושך את הסטיק על מנת למשוך את אף המסוק כלפי מעלה, נע כל המבנה בהתאם, תוך שהוא יוצר תחושה זהה לתחושה האמיתית בעת הנסיקה מעלה. "כאשר החלו לפתח את הסימולאטור ביצעה החברה עשרות בדיקות על תכונות הטיסה של המסוקים שלנו", מסביר רס"ן ר', מפקד הסימולאטור וטייס מסוקי סער. "הקליטו נתונים של עוצמות הרעידות והרעשים במסוקים. על סמך נתונים אלה פיתחה החברה את המוצר".

לאחר שהמתאמנים נכנסים לתוך גוף הסימולאטור וסוגרים אחריהם את דלת התא, מתרומם גוף הסימולאטור לגובה של מטר וחצי באוויר. "למרות שהסימולאטור שוקל יותר ממסוק יסעור אמיתי, הוא מצליח להגיע למצבים קיצוניים של תנועה", מספר בגאווה רס"ן ר'. "מדהים לראות איך הדבר הזה זז!".

על הדופן הפנימית של המבנה מותקן מסך עליו מוקרנת תמונת השטח של איזור הטיסה. לסימולאטור תצוגת סביבה רחבה ביותר - 60 מעלות גובה ו-220 מעלות רוחב, נתונים חריגים בנוף הסימולאטורים בעולם. איכות התצוגה מדהימה. היא מורכבת מתמונה צבעונית ברזולוציה גבוהה מאוד, המולבשת על הנתונים הטופוגרפיים המדויקים של תוואי השטח. התוצאה היא תמונת מציאות מוחשית מאוד שאמינותה גבוהה מזו של תמונות הנוף שניתן למצוא במאמנים אחרים. באימון טייסי מסוקים יש חשיבות גדולה להתייחסות לתוואי השטח יותר מאשר במאמני מטוסים, בשל הטיסה הנמוכה ומהירויות הטיסה המוגבלות יחסית. מכשולים כגון עצים וחוטי חשמל מהווים חלק ניכר מההתמודדויות במהלך הטסת המסוק. בנוסף לכך, טייסי מסוקים משתמשים יותר בנקודות ציון קרקעיות ומכאן הצורך בנתוני קרקע שונים ובאיכויות ראייה גבוהות ביותר. בסימולאטור החדש יש כאלה בשפע: בתים, עמודי חשמל, עצים, שטחים הרריים ומישוריים, חופי ים ומדבריות, ממש כמו בעולם האמיתי.

הקוקפיט אמיתי, השאר לא

אנחנו צועדות על הגשר המוביל אל תוך הסימולאטור ומרגישות לרגע כמו אסטרונאוטיות בדרך למעבורת חלל. הדחף הראשוני הוא להסתובב ולנופף לשלום, אולם אנחנו מצליחות, איכשהו, להתאפק. הסימולאטור שאנחנו עומדות להטיס הוא סימולאטור יסעור. בשונה מהקוקפיט של מאמן הינשוף, שנבנה מן היסוד על-ידי יצרנית הסימולאטורים, היה בעברו הקוקפיט של מאמן היסעור חלק ממסוק יסעור אמיתי, שהספיק לחוות כמה שנים באוויר לפני שהושבת, נוסר ונשלח למפעלי החברה בארה"ב לשם הסבתו למאמן. את כל הכפתורים, המתגים וההגאים שלו חיברו למחשב, כך שכל לחיצה על כפתור מדמה את התגובה המדויקת המתרחשת במסוק בזמן אמת.


בתוך גוף המאמן, מאחרי הקוקפיט, יש מקום לעמדת המדריך. זהו המאמן היחיד בארץ שבו נמצאים המדריכים עם הטייסים בתוך הסימולאטור. החשיבות של העניין, הם אומרים, היא ביכולתם לעקוב מקרוב אחר אופן ההתמודדות של הטייסים עם המצבים השונים ובעיקר לבחון את אופן הפעילות המשותפת של הטייס ומפקד הטיסה. במסוקים, הם מספרים, יש ערך גבוה מאוד לעבודת הצוות ולכן יש חשיבות גבוהה ליכולת לתת הערכה גם לפרמטר זה. מלבד זאת, בתור מדריך, יש חשיבות לאפשרות לשבת בפנים, בין שני הכסאות של אנשי הצוות, לראות ולשמוע הכל, לתת הערות בזמן אמת ולהבין בדיוק מה היו הטעויות והיכן אפשר לתקן - לכל אלה יש יתרון משמעותי על פני ישיבה בחוץ מאחרי הקיר והסתמכות רק על השמיעה ועל נתוני המחשב וההקלטות. אבל בסימולאטור החדש לא מסתמכים רק על אבחנות המדריכים. ליכולת לחזור ולתחקר את הגיחה יש חשיבות מרכזית באפקטיביות של כל אימון. כל אחד מתאי-הטייס מצויד בשתי מצלמות שמתעדות את כל הפעילות של הצוות. כל זה נוסף להקלטת נתוני הטיסה כגון המפה והשמע.

המדריכות, כמו הסימולאטור, עדיין די חדשות ונמצאות עדיין בשלבים שונים של הכשרה. המדריכות עוברות כאן הכשרה ארוכה ביותר, במהלכה הן משתתפות בהרבה גיחות במסוקים - חלקן גיחות סימולאטור וחלקן גיחות אמת. כדי להדריך את הטייסים המתאמנים, הן צריכות להכיר עד כמה שאפשר את התחושה של הטסת מסוק אמיתי. "כמות הידע שצריך לרכוש פה היא באמת אדירה, כי צריך להכיר שני מסוקים מאוד מורכבים עד הרכיב האחרון בכל המערכות שלהם", אומר רס"ן ר'. "היתרון שלנו על פני סימולאטורים אחרים בארץ הוא שאנחנו יכולים לצרף את המדריכות לטיסות אמיתיות. יש יתרון גדול לאפשרות לראות, לשמוע ולהרגיש טיסה אמיתית, איך מדברים בגיחה אמיתית, את התקשורת עם יחידות הבקרה ומגדלי הפיקוח, את עבודת הצוות במסוק. לוקח הרבה יותר זמן להסביר את זה באופן תיאורטי, מאשר פשוט לתת להן להתרשם בעצמן".

קואורדינציה כבר יש לכן?

סרן נ', טייס יסעור ומדריך בסימולאטור, יהיה הטייס הראשי שלנו להיום. רב"ט א' מתיישבת במושב טייס המשנה ואילו רב"ט ט' מאיישת את עמדת המכונאי המוטס. נ' מספק הסבר קצר על ההגאים והכפתורים בקוקפיט ורב"ט א' מהנהנת בהבנה, למרות שכמו כל הסבר על תפקידם של הגאים ו/או כפתורים ששמעה בחייה, המידע נכנס באוזן אחת ויוצא מייד בשנייה. אבל בינינו-כמה מסובך זה כבר יכול להיות?

בדומה למתרחש במסוק אמיתי, מתבצע הקשר בין צוות המסוק באמצעות אוזניות. אנחנו מרכיבים את האוזניות והטייס נ' מסביר שכדי לדבר צריך ללחוץ על דוושה הממוקמת ברצפת המסוק, ליד רגל ימין. החלומות של רב"ט א' על קריירת טיס התאדו באחת, כשהבינה שהיא נתקלת בקשיים כבר בביצוע הפעולה הפשוטה והראשונית הזאת. מסקנה ראשונה להיום: בשביל להיות טייס - צריך קואורדינציה.

בלחיצת כפתור של המדריכה בעמדת הבקרה שמאחורינו, מופיעה תמונת נוף על המסך שמולנו - נוף מדברי עם הרים חומים אדמדמים וחפים מצמחייה. מבט מפורט יותר מגלה שאנו נמצאים על מסלול ההמראה של שדה תעופה קטן. במבט ראשוני נראית תמונת הנוף כתפאורה של משחק מחשב מתוחכם - כמעט מציאותית. אנחנו מהדקים חגורות ומתכוננים להמראה. הקוקפיט נע ומיטלטל לכל עבר וממש אפשר לשמוע את רעש הרוטור מעלינו ולראות את הצל שמטיל המסוק המתרחק מה"קרקע". "תקחי אותנו מעל רמאללה", אומר נ' למדריכה שבעמדת המחשב מאחורינו. אנחנו מתרוממים באוויר ולעינינו נגלים בתי אבן קטנים, עמודי חשמל, עצים. "כך באמת נראית רמאללה מלמעלה", מסביר לנו נ'. תוואי השטח שבתמונת המסך מבוסס על מפות ותצלומי אוויר של האיזור, על מנת לדמות כמה שיותר את הדבר האמיתי. נ' מטיס אותנו מסביב ומדגים לנו טעימה קטנה מיכולותיו של הסימולאטור בעזרת מעט אווירובטיקה. הוא מבצע פניות חדות, מגביה ומנמיך את המסוק. מדהים לגלות כמה מהר מאבדים את הפקפוק באמינותה של הסיטואציה ומתמסרים לחלוטין למציאות האלטרנטיבית שהסימולאטור מספק. כדי להסיר כל ספק מלבנו בקשר לתחושת המציאות בסימולאטור, מבצע נ' נחיתה על אחת הגבעות. כאשר אנחנו כבר על ה"קרקע", הקוקפיט כולו נוטה הצידה. "אתן רואות", מסביר לנו נ', "בגלל שנחתנו על שיפוע אנחנו נוטים מעט הצידה. הסימולאטור יודע לדמות אפילו את זה".

למושג הזמן בסימולאטור יש חוקים משלו. הטיסה, שהחלה בשעת צהריים בשמיים בהירים ושטופי שמש, הפכה תוך מספר דקות לטיסת לילה: אורות הבתים נדלקים פתאום והירח מופיע בשמיים. גם גשם הופיע ונעלם בלחיצת כפתור. הסימולאטור החדיש מסוגל לדמות את סביבת הטיסה על פרטיה הקטנים ביותר: הטמפרטורה המדויקת, שעת היום, מזג-האוויר על כל תנאיו. כל אלו נקבעים על- ידי מדריכת הסימולאטור לפני הגיחה או במהלכה, לפי צרכי האימון.

בנוסף לתנאים חיצוניים, מדמה הסימולאטור גם תקלות אפשריות במסוק. מטרתו של הסימולאטור היא לדמות מצבי טיסה שונים, חלקם קיצוניים, כדי לאפשר לטייסים ללמוד להתמודד איתם מבלי באמת לסכן את חייהם. על כן, יכול הסימולאטור לדמות כמעט כל תקלה אפשרית שעלולה להתרחש במסוק. נ' בוחר להדגים לנו מה קורה כאשר אחד המנועים במסוק מפסיק לעבוד. "כבי את המנוע השמאלי", הוא מבקש ממדריכת הסימולאטור ותוך שניות מופיעה אזהרה על גבי לוח המחוונים. "כאשר קורה דבר כזה, המסוק נכנס לסחרור", הוא מסביר לנו, בעוד הקוקפיט רועד כולו. למרות מאמציו הניכרים להציל אותנו מעסק הביש הזה, הקרקע מתקרבת אלינו במהירות. בום! ההדף מטלטל אותנו בעוד אנו מתרסקים על הקרקע.

לתפוס הרקולס בשמיים

עד שהגיע סימולאטור מסוקי הסער החדש לארץ, נשלחו טייסי היסעור והינשוף אחת לשנה להתאמן בסימולאטורים בארצות-הברית. נכון, האופציה של טיול שנתי לארצות-הברית נשמעת למרבית הטייסים הרבה יותר מפתה מטיול לבית-הספר לכטב"ם ומאמנים שבפלמחים, אבל הקירבה מאפשרת לטייסים אימון רציף לאורך השנה כולה. "הרעיון לפיתוח סימולאטור בארץ עלה כחלק ממסקנות ועדת החקירה של תאונת היסעורים בשנת 1997", אומר רס"ן ר'. "הוחלט אז שמשום שמדובר במסוק מאוד מורכב להטסה, המבצע משימות מאוד מורכבות ומסובכות, זקוקים צוותי היסעורים לסימולאטור נגיש פה בארץ. אז התחיל הפרויקט להתגלגל. משום שהטכנולוגיה אפשרה יצירת מאמן משותף לשני סוגי מסוקים, הוחלט לצרף לפרויקט גם מאמן ינשוף ולהפוך את הסימולאטור החדש לכזה שיתן מענה לשני המערכים. כיום, בעזרת הסימולאטור החדש, ייסדנו פה תפיסת הדרכה אחרת. במקום שבוע אימונים מרוכז אחד בשנה, שלאחריו חוזרת ומדרדרת רמת הטיסה עד לאימון הנוסף בשנה שאחרי, יש לנו אפשרות לאימון המתפרש על פני כל השנה. אנחנו צופים שבעקבות כך רמת הטיסה תעלה ואף תישאר גבוהה לאורך כל השנה".

"שננחת בשדה-דב?", מציע נ'. שנייה אחר-כך אנחנו כבר רואים את הכתם הרחוק של שדה-דב על הקרקע. באמצע הגישה לנחיתה, מחליטים כנראה בעמדת הבקרה ששדה- דב נראה יפה יותר בחושך והנה אנחנו שוב בלילה. מוזר איך שהזמן עובר כשנהנים. מלמעלה נראה בסיס שדה- דב כמקום השלו ביותר בעולם, עם האורות הקטנים של תל-אביב מסביב, "גבירותי ורבותי, אנחנו מתכוננים לנחיתה בשדה- התעופה דב, נא הדקו את חגורות הבטיחות". מסלול הטיסה המסומן בעשרות אורות לבנים קטנים, יפה כמו במציאות. רב"ט א' מחליטה שהכל טוב ויפה, אבל לא היה פה עדיין מספיק אקשן ועל כן מבקשת מטייסנו נ' לקבל את השליטה במסוק ולהנחית אותו בעצמה. היא מנסה לנווט את המסוק שמאלה וימינה למרכז מסלול הנחיתה. דווקא לא כל כך מסובך, היא אומרת, למרות הידיעה הוודאית למדי שהטייס נ' לא התאפק והתערב קצת באמצע.

רס"ן ר' תופס את מושב הטייס על-מנת להדגים לנו איך מבצעים תדלוק אווירי מהרקולס כמו שצריך. לחיצה של המדריכה על כפתור ובשמיים, כמה מאות מטרים מאיתנו, מופיע מטוס הרקולס. המדריכה לא צריכה לתפעל גם את האלמנטים השונים שמציע הסימולאטור. כל מטוס נוסף שמשחק כאן תפקיד עובד על-פי תוכנה עצמאית המחקה את אופי הטיסה הייחודי לו. לפעמים, כמו במקרה שלנו, למטוס יש רצונות משלו ועוברות כמה דקות במהלכן אנחנו רודפים אחרי ההרקולס הסורר, לפני שאנחנו מצליחים להדביק אותו. אנחנו לא יודעות לכמה מכם יצא לחזות בפלא הזה שנקרא "תדלוק אווירי", אז נספר לכם שהעניין מאוד דומה למה שניתן לראות בסרטי טבע ב"נשיונל ג'אוגרפיק". המסוק מתקרב מאחור באיטיות לעבר מטוס ההרקולס וכשהמרחק בין המסוק למטוס מצטמצם, יוצא מוט תדלוק מתוך ההרקולס. עכשיו האתגר הוא ליצור חיבור בין מוט התדלוק לבין פתח כניסת הדלק שביסעור.

התהליך הזה, בדומה למציאות, אינו פשוט כלל. לאחר התדלוק אנחנו נפרדים מההרקולס ההולך ומתרחק לעבר האופק.

ובינתיים, בעולם האמיתי...

עד סוף היום כבר הספקנו להבין כמה דברים על עולם הטיסה. המסקנה הראשונה - זה יותר מסובך ממה שזה נראה, אבל מה - כיף לא נורמלי. אם מטיסה בסימולאטור הצלחנו לחוות כזה ריגוש, נותר רק להעלות השערות לגבי התחושה של הדבר האמיתי. את היום העמוס הזה התחלנו בצהריים, רק שבינתיים כבר הספיקו לרדת הערב והלילה ועוד יום עבר ועוד לילה. ירד גשם, היו סופות חול ואבק, טסנו מעל המדבר, מעל הים, מעל רמאללה ומעל שדה-דב ובכל פעם שהתרסקנו צמחנו שוב, כמו עוף החול, מתוך מסלול ההמראה. החלום לפתוח בקריירת טיס אולי התבדה בינתיים (הרי בכל זאת נכשלנו כבר בשלב התפעול במקביל של היד והרגל) אבל אנחנו חייבות להודות שבזמן ובסצנריו שונים, זה היה יכול להיות נחמד.

כאשר אנחנו יוצאות החוצה, מסונוורות מעוצמת האור בעולם האמיתי, עוברים כמה רגעים לפני שאנחנו נזכרות שעברו רק מספר שעות מרגע שנכנסנו.

עוד באותו מדור

סוגר מעגל

32 שנים חלפו מאז התגייס לקורס-טיס. בשנים אלו הספיק תא"ל (מיל') רני (רענן) פלק לעבוד בתפקיד חמש בטייסת, לנטוש מטוס פאנטום, להפיל שני מיגים, לחלץ פצוע במסוק אנפה, להשתתף (כמעט) בתקיפת הכור העיראקי, להיות חבר קרוב של אל"ם אילן רמון ז"ל, לטוס עם רון ארד ולהתמודד עם השכול. בדרך הוא גם סגר כמה מעגלים
סא"ל יואב ברבי עם שוחרים בחצר בית-הספר הטכני

זה לא עניין טכני

מאות בני נוער הלומדים כיום בבתי הספר הטכנולוגיים והמכללות של חיל-האוויר, הם המהנדסים, ההנדסאים והטכנאים של חיל-האוויר של המחר. כתב הביטאון משרטט את הדרך בה הולכים אלו שהחליטו ללבוש מדים כבר בגיל צעיר ואפילו מרוצים מזה