בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 160 (261) 27/12/04

כתבות

אז איך הביצועים?

כאשר פצצה או טיל ששוגרו מכלי-טיס של חיל-האוויר פוגעים במטרתם, יודעים כבר בענף חק"ב (חקר ביצועים) מה יהיה הנזק שייגרם למטרה. אנשיה של היחידה הקטנה הזו, הנמצאת רוב הזמן מחוץ לאור הזרקורים, הם אלה הממונים על הגדרת ביצועי האמל"ח של חיל-האוויר וגם על מניעת הנזק לסביבתה הקרובה של המטרה. שיעור קצר במדעי ההתנהגות של פצצות, טילים ומה שבאמצע

אמרל ונקרט

ליל ה-30 במאי 2004. אופנוע קטן חורש את שבילי העפר המפותלים בסמוך לשכונת זייתון שברצועת עזה. על האופנוע רוכבים שני פעילים בכירים בחמאס, ואאל נסאר ומוחמד סרסור. שניהם היו מעורבים באופן ישיר בתכנונם והכוונתם של פיגועים רבים, ביניהם הפיגוע בפאב "מייק'ס פלייס" בתל-אביב. לפתע נורה לכיוונם טיל מן האוויר. לפני שואאל ומוחמד מספיקים להבחין בטיל, הוא פוגע בהם והורג אותם.

אל"ם דרור בן-דוד, עד לאחרונה ראש מחלקת אמצעי לחימה במטה חיל-האוויר, בוחר בפעולה הזאת כדי להדגים את ה"מהפך" המוצלח שביצע החיל בעת האחרונה. לטענתו, ברור לכל אדם בעל הבנה בתעופה שסיכול ממוקד של טרוריסטים הנוסעים על אופנוע, מן האוויר ובחושך מוחלט, הוא מבצע מורכב ביותר. מה שבטוח הוא שבחיל-האוויר לפני מספר שנים לא חשבו שכלים אוויריים שנרכשו למטרת לחימה בטנקים יצטרכו ויוכלו לבצע פעולות מסוג זה.

לפני ארבע שנים, עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, השתנתה מציאות החיים בישראל. עימה השתנו גם פני הפעילות המבצעית של צה"ל בכלל ושל חיל-האוויר בפרט. עיקר פעילותו המבצעית של החיל בשנים האחרונות היא ביצוע סיכולים ממוקדים של גורמי מפתח בארגוני הטרור והשמדת תשתיות טרור.

חיל-האוויר נבנה לאורך השנים כדי לתקוף ולהגן על מדינת ישראל בתרחיש של מלחמה כוללת. עבור מטרה זאת נרכשו המטוסים ואמצעי החימוש, הוכשרו הטייסים ותוכננו מתארי האימונים. הכל כדי שברגע האמת, כשהמלחמה הבאה תפרוץ, יהיה זה חיל-האוויר שיבלום את המתקפה מלמעלה ויעביר את המלחמה לשטח האויב.

אבל, כמו שקורה לעיתים, מתברר שהמציאות אינה פועלת תמיד לפי התכניות. כבר ארבע שנים שמדינת ישראל נמצאת עמוק בתוך מלחמת הגנה יומיומית, המכונה בצה"ל "עימות מוגבל". האויב הפעם אינו צבא גדול, אחיד ומאורגן אלא קבוצות רבות פנים ואיפיונים של טרוריסטים. מרגע פרוץ העימות היה על חיל-האוויר להתאים עצמו למציאות החדשה ולהיות מסוגל לתת מענה לאיום החדש.
את האחריות למעבר החלק של חיל-האוויר לתודעת הלחימה בעימות המוגבל ניתן לזקוף, בין היתר, לזכותם של אנשי ענף חק"ב (חקר ביצועים) שבמחלקת אמצעי לחימה במטה חיל-האוויר. אחד מתפקידיו של הענף הקטן הוא נטילת חלק בתכנון כל פעולה מבצעית של חיל-האוויר ואספקת מגוון אופני פעולה יעילים להשגת כל מטרה עבור מקבלי ההחלטות במחלקת המבצעים ובצמרת הפיקוד של החיל. מאז הוקמה היחידה לפני למעלה מ-30 שנה היא מעורבת כמעט בכל החלטה מבצעית המתקבלת בחיל-האוויר. אנשי הענף יוזמים ומבצעים מחקרים וניסויים שמטרתם להכיר את כל האמצעים העומדים לרשות חיל-האוויר היכרות אינטימית ביותר וניתוח יעילותם של אופני הפעולה האפשריים לביצוע כל משימה. כל אלה כדי להבטיח שברגע האמת ינצל חיל-האוויר את האמצעים העומדים לרשותו באופן שהוכח כיעיל ביותר בצורה מדעית. פעמים רבות נדרשים חוקרי הביצועים לשנן ולזכור בעל-פה את יתרונותיו של כל סוג חימוש, היכן מסתתרות מגרעותיו ומתי ואיך להשתמש בו כדי לאפשר לו להגיע להישגים הגבוהים ביותר להם הוא מסוגל.

אוכלוסיית אנשי חקר הביצועים מורכבת מבוגרי מסלול "תלפיות" ומעתודאים בתחומי המדעים המדויקים. לכל אנשי הענף תואר ראשון. רובם ישלימו במהלך השירות גם תואר שני ואפילו דוקטורט. ההכשרה של איש חקר ביצועים היא מהארוכות והמורכבות במערכת הבטחון. אלה המגיעים לענף מתחייבים למינימום שש שנות שירות. מרביתם נשארים יותר. כולם מגיעים עם הרבה מאוד ידע וממשיכים את הכשרתם בענף עם חונך ותכניות מחקרים. במהלך הכשרתם מתמחים אנשי הענף בנושאים מודיעיניים נרחבים על מנת לספק להם הכרה מעמיקה עם אופני הפעולה של האויב. בנוסף לומדים להכיר לעומק את כל אמצעי הלחימה ותורות הלחימה שבשימוש חיל-האוויר. הלימוד בענף הוא מתמיד, זאת משום שאמצעי החימוש היעיל ביותר של חוקרי הביצועים בעבודתם הוא הידע.

בכל פעם שחיל-האוויר מבצע תקיפה מאיישים אנשי ענף חקר ביצועים את מחלקת מבצעים בתורנות. עם השינוי בדפוס הלחימה בשנים האחרונות גדלה באופן מהותי גם כמות התורנויות המבצעיות של אנשי הענף, אך עבודתם היומיומית עודנה מורכבת בעיקרה ממחקר וצבירת עוד ועוד ידע שעשוי להועיל לחיל.

צבירת הידע הדרוש להם מצריכה מאנשי הענף שקדנות רבה במעקב וניתוח תוצאות התרגילים, הניסויים והמבצעים השונים של החיל. ההכשרה המתמטית והפיסיקאית שלהם משמשת אותם לניתוחים מעמיקים של ביצועי הפלטפורמות והחימוש. ניסויים ותרגילים רבים נעשים ביוזמת אנשי הענף, במטרה ללמוד את אופן ההתנהגות של חימוש מסוים או לאסוף נתונים סטטיסטים לגבי גורמים דוגמת דיוקי פגיעה ותוצאות ההדף והרסס של הטלת חימוש מסוים. בנוסף לניסויים ולתחקור פעילויות מגוון, אוספים בענף מידע רב שמגיע מערוצי מחקר מקובלים יותר, דוגמת ספרות מקצועית, עיתונות וטלוויזיה.

הדף, רסס וחדירה
הארונות והמדפים של ענף חק"ב כורעים תחת מאות קלסרים כרסתנים, בהם מתויקים אלפי המחקרים שבוצעו על-ידי אנשי הענף ביותר משלושים שנות פעילות. הקלסרים הללו אוצרים את הידע המקיף והמשמעותי ביותר עבור חיל-האוויר הישראלי. החל בפרטים מקיפים אודות יכולותיו של כל סוג חימוש הנמצא בשימוש החיל וכלה במחקרים אודות ההשלכות של אופני ההתנהגות והפעולה של צבאות המדינות המקיפות אותנו על יכולתו של חיל-האוויר לעמוד בהישגים הנדרשים ממנו בלחימה. חלק משמעותי בתפקידו של חוקר ביצועים הוא ביצוע מחקרים מדעיים נוספים שיצטרפו לאחר בדיקות, בחינות ודיונים ממושכים לאחיהם בארונות הענף. חלקם מתבצעים לאור דרישה מגבוה אך רובם נעשים ביוזמת אנשי הענף, שפעמים רבות מזהים ראשונים את הצורך בידע מסוים. במחקרים הללו משתמשים אנשי הענף כשהם נדרשים לספק תשובה הולמת לצורך מבצעי.

הקלסרים בעלי רייטינג השימוש הגבוה ביותר הם אלו האוצרים את הידע המקיף ביותר לגבי כל צורות החימוש בחיל. כאן ניתן למצוא פרטים מדויקים לגבי היכולות, הטווחים, דיוק הפגיעה, אופן פיזור הרסס ורמת ההדף של כל טיל ופצצה ומידת ואופי הנזק להם הם מסוגלים לגרום בתנאים שונים של הטלה. את המידע הזה אוספים בענף גם על-ידי תחקור של פעולות שבוצעו בחיל, אך בעיקר על-ידי ניסויים מיוחדים שנערכים ביוזמת הענף. כל חימוש שנכנס לשימוש חיל-האוויר עובר סדרת ניסויי הטלה. בשדה הניסוי מפזרים אנשי חקר הביצועים מדידים שונים שלאחר הטלת החימוש יבחנו ויספקו את הידע המבוקש. מדידי הדף, המורכבים מלוחות עץ ובהם חורים עגולים מכוסי נייר בגדלים שונים, מפוזרים בשדה במרחקים שונים מנקודת הפגיעה. לאחר ההטלה בודקים חוקרי ביצועים באילו מדידים נקרעו הניירות שנמתחו בחורים העגולים. על-פי תוצאות הניסוי יכולים אנשי חקר הביצועים לספק נתונים מדויקים בדבר הנזקים הצפויים מפגיעות הדף לעצמים דוממים ולאוכלוסייה בקרבת מקום הפגיעה של כל חימוש וחימוש. לשם בחינת תכונות הרסס של כל חימוש משתמשים בלוחות מתכת גדולים, הממוקמים גם הם במרחקים שונים ברחבי שדה הניסוי. הלוחות סופגים את הרסס ומספקים נתונים על עוצמתו, הרדיוס אליו הוא מגיע והכיוונים בהם הוא פוגע. על בסיס ניסויים כאלה יכולים אנשי הענף לחשב באיזה רדיוס מנקודת הפגיעה של הטיל יהיו האנשים בסכנת חיים, באיזה רדיוס בסכנת פציעה והיכן יהיו אנשים בטוחים מפני פגיעה מיותרת. בנוסף נערכים ביוזמת הענף ניסויים יעודיים לבדיקת יכולות של חימוש לחדור מבנים מסוגים שונים. בשדה הניסוי מוקמים קירות בטון, לבנים או מתכת, המדמים את המבנים הנפוצים בשטחי הרשות הפלשתינאית. גם חלונות מוקמים לצרכי הניסויים הללו, הכל כדי שבבוא העת יידעו האנשים שמתכננים את המבצעים מהם סיכויי הפגיעה המדויקים, איזה חימוש יכול לחדור את הקיר הרצוי ובמקביל לא לפגוע בבניינים הסמוכים ובחלונותיהם.

לתכנן היום-לבצע מחר
כמו חיל-האוויר כולו, נדרשו גם אנשי ענף חקר-ביצועים להתאים עצמם למציאות החדשה של השנים האחרונות. "חיל-האוויר בכלל וענף חקר ביצועים בפרט יועדו במקור למצב של מלחמה כוללת. החימוש נרכש לשמש במתארי מלחמה וכך גם מטוסי ומסוקי הקרב. העימות המוגבל יוצר מצב שונה בחיל-האוויר", אומר רס"ן יובל, ראש מדור השתתפות ובטחון שוטף בענף. "במקום להיות רוב הזמן בשגרה ולהתכונן למלחמה קצרה שבה יפעיל את כל כוחו בבת-אחת ויתמקד בהשמדת מטרות רבות, ניצב כעת חיל-האוויר בפני לחימה מתמשכת, שבה הוא צריך לתקוף כמות קטנה יחסית של מטרות, אבל על פני זמן רב".

בשנים האחרונות, כאשר הרווחים בין הפעילויות המבצעיות הולכים ומתקצרים, מתקצר בהתאמה גם הזמן לתכנון כל מבצע ואנשי הענף נדרשים לעיתים תכופות לספק פתרונות מיידיים. זו הסיבה שרס"ן יובל נושא עימו תמיד ספר קטן ובו הפרטים החיוניים ביותר אודות החימושים הנמצאים בשימוש חיל-האוויר, למקרה שיתבקש להציע במהירות מתארים לתקיפה בשטחים. אף פעם אי אפשר לדעת מתי יהיה צורך בפעולה מהירה.
אבל זמן הלחימה הממושך ועקביות הפעולות אינם השינוי המהותי היחיד עמו מתמודדים אנשי הענף בשנים האחרונות. אם בעבר היה תפקידם למצוא את הדרך לפגוע במטרה כלשהי ביעילות המרבית ולהשיג את סיכויי ההשמדה הגדולים ביותר, בשנים האחרונות הם נדרשים להתמודד עם קריטריון חדש - הצורך לבצע את הפעולה תוך מזעור מוחלט של הנזק לסביבה.

"המטרות האופייניות ללחימה בעימות המוגבל, תשתיות טרור ומחבלים, נמצאות ופועלות מתוך אוכלוסייה אזרחית", מסביר רס"ן יובל. "במשימה הזאת אנחנו רוצים חימוש מתאים ומדויק".

העובדה שארגוני הטרור מצליחים להטמע לחלוטין בתוך האוכלוסייה האזרחית, מחייבת תכנון מורכב הרבה יותר של הפעילות. מאנשי חקר ביצועים נדרשת מיומנות גבוהה מאוד בהכרת האפקטים השונים של החימוש והיכולת לצפות מראש את הפגיעה המדויקת של ההדף והרסיסים. האחריות המוטלת על כתפי המתכננים גדלה עשרות מונים כאשר לכל טעות בחישוב עלולה להיות משמעות קריטית ברמה מדינית. השוני באופן הפעולה מורגש בעוצמה רבה גם בשגרת העבודה בענף. אם בתקופת הרגיעה לפני פרוץ העימות היה תפקידו של הענף בהכנה למלחמה כוללת, כאשר הפן המבצעי של התפקיד התבטא בעיקר בהכנה לתרגילי המלחמה שנערכו אחת לכמה חודשים, היום נקראים אנשי הענף לסייע בתכנונים למבצעים שמתוכננים היום ונערכים מחר. נדרשת יכולת ניתוח נתונים בזמן קצר מאוד. בהתאם גם התוצאות והפידבק לכל תכנון מיידיים.

"למזער נזקים סביבתיים"
לדעת אל"ם בן דוד, היכולת של חיל-אוויר להתמודד עם אופיה המשתנה של הפעילות הבטחונית היא בעיקר תוצאה של מגוון החלופות שיש לחיל לביצוע כל משימה. לחוקרי הביצועים של החיל יש תפקיד מרכזי בבניית אופציות הפעולה הרבות. "אנחנו מפתחים הרבה מאוד אמצעי לחימה חדשים. פרויקטים שבעבר התפרסו על פני טווחי זמן של שנים מבוצעים היום בטווחי זמן של חודשים", אומר אל"ם בן-דוד. "בהתאם התגבר הצורך שלנו במחקרי אופטימיזציה, גם כדי לדעת כיצד להשתמש ביעילות המרבית במה שכבר יש לנו וגם כדי לאפיין כלי-נשק חדשים. חלק ניכר מההצלחה של חיל-האוויר בביצוע המשימות בשטחים הוא שלכל משימה אנחנו מסוגלים להציע מגוון רחב של פתרונות לאופן הביצוע. פיתחנו עשרות סוגים של אמצעי לחימה שלא היו בעבר ובכל אפיון של אמצעי לחימה אנחנו מפעילים את הענף, כדי שהאפיון יהיה מעמיק כפי שאנחנו צריכים".

בענף חק"ב מלווים כל מהלך רכש בחיל-האוויר משלבי הגדרת הצרכים והתכנון הראשוניים ביותר. בכל פעם שנשקלת בחיל-האוויר אפשרות רכש חימוש או פלטפורמה, נדרש הענף לאפיין את הדרישות מהרכש החדש. לשם כך מתרגמים אנשי הענף את הדרישות המבצעיות הנחוצות לחיל-האוויר למפרט טכני ובסופו של דבר מנסים לענות על השאלה: מהו הצורך המבצעי עליו עונה הרכש? טווחי הפעולה הדרושים, מידת הנזק הרצויה, דיוק הפגיעה וכמות חומר הנפץ. על חוקרי הביצועים לקבוע איזו מעטפת חימוש תביא לכך שמנגנוני ההדף וההרס יתאימו למשימה. פעמים רבות הם מאפיינים גם כיצד יעוצב הנזק - האם יפגע לכל הכיוונים במידה זהה, או שמא יתוכנן לפגוע רק בכיוון אחד?

"לכל טיל יש סיכוי להחטיא בשל תקלה באמצע השיגור", מסביר רס"ן יובל, "אנחנו בוחנים את הטילים השונים ומנסים לאבחן בדיוק מה אחוז הנפלים ולבחור רק את הטילים הטובים ביותר. אנחנו עובדים גם על שיפור הדיוק של הטילים עצמם וגם על שיפור האופן בו מפעילים אותם. בעזרת שילוב של בחירת חימושים מתאימים, הכנסת שיפורים לטילים ובחירה של תו"ל הפעלה זהיר אנחנו מנסים ומצליחים למזער נזקים סביבתיים. דרך נוספת היא לבחור חומרי נפץ שונים שגורמים לנזק בעל היקף סביבתי קטן יותר אך קטלני יותר למטרה".

"אנחנו תופרים אמצעי לחימה אופטימליים לאפקטים הרצויים באופן קבוע", אומר אל"ם בן-דוד. "בחיל-האוויר עוסקים במערכות שיש להן הרבה מאוד כוח אש, מנהלים תקציבים בלתי מבוטלים והסיכון בהתאם מאוד גבוה. אם לא נוכל להגיב לאיומים עלולה להתרחש קטסטרופה ובנוסף כגוף ציבורי אנו מחויבים להשתמש בתקציב שלנו באופן אופטימלי. אנו מתמודדים עם מגוון רחב של בעיות. יכול להיות שיתפתח איום שהתגובה שאנחנו מכינים לו אינה טובה. יכול להיות שיתבזבז המון כסף על הדבר הלא נכון. יכול להיות שסוג הנשק שאתה מפתח לא ייצור את האפקט שאתה מצפה ממנו למטרה ויכול להיות שהוא ייצור הרבה מאוד נזק לא מכוון לסביבה. כדי להתייחס לכל הדברים הללו באופן מקצועי אנחנו זקוקים לגוף שזה תפקידו, גוף שיתאפיין בכך שהוא חוקר בצורה אקדמית ויחקור כל דבר בצורה המעמיקה ביותר. גוף ששיטת המחקר שלו היא כזו שבה לא הזמן הוא שקובע אלא איכות המחקר, כל מחקר נקרא על-ידי אנשים רבים ותוצאותיו נבדקות, מותקפות ומעורערות, כך שבסוף ייצא המחקר המשובח ביותר שאנחנו מסוגלים לו".

העיסוק המקביל בתכנון העתידי של בניין הכח יחד עם מתן מענה לצרכים המבצעיים היומיומיים של החיל, הוא עניין נדיר. אנשי חק"ב מאמינים שיתרונם הוא ביכולת להשתמש בידע המבצעי הנצבר שלהם לתכנון מושכל יותר של הצרכים העתידיים של חיל-האוויר. "המעורבות כאנשי מבצעים בצוותי התכנון של תקיפות מבצעיות היא זו המאפשרת לנו מאוחר יותר להציע ולאפיין סוגי חימוש ואמצעים חדשים ומתוחכמים שיביאו לביצוע טוב יותר של המשימות המורכבות תוך הפחתה מרבית של הנזק הסביבתי", אומר סא"ל ניר, ראש ענף חקר ביצועים. "בנוסף, העובדה שאנו משולבים באפיון ופיתוח של טכנולוגיות ואמצעים חדשים ואף בוחנים אותם אישית בניסויים, עוזרת לנו לקצר משמעותית את משך הקליטה המבצעית שלהם ואת זמן פיתוח תורות הלחימה המתאימות".

כאשר חיל-האוויר רוכש חימושים מתקדמים ומדויקים, הוא מצפה שייעשה בהם שימוש אופטימלי ויעיל. הוא מצפה שהכסף שהושקע יניב תוצאות שיתבטאו בפעולות מדויקות ונקיות. הימים בהם נהגו להשליך את הפצצות מן המטוס באופן ידני ובכיוון הכללי של המטרה לא יכולים להראות רחוקים יותר. הקידמה כמעט ואינה מאפשרת תירוצים וכך, למרות ההיקף האדיר של הידע שנצבר בענף חק"ב, לא נחים שם על זרי הדפנה. האתגר הגדול הוא הדבקת קצב ההתפתחות המהיר של עולם הטכנולוגיה והאמל"ח. חיל-האוויר רוכש עוד ועוד סוגים שונים וייחודיים של פלטפורמות וחימושים וההיכרות האינטימית עם כל סוג חימוש ויכולותיו הופכת למשימה קשה בהרבה, משימה שעבור חיילי ומפקדי חק"ב היא אתגר יומיומי.

 

הפרחים בחממה מגדלים "אבק חכם"

ז'ול וורן לא יכול היה לכתוב את זה טוב יותר. המציאות, במקרה הזה, יכולה להתחרות בכבוד בכל עלילת מדע בדיוני. יחידה צבאית עלומה של חיל-האוויר, המורכבת מקבוצה קטנה ומובחרת של מתמטיקאים ופיסיקאים צעירים, יושבת בבניין בלב הקריה בתל-אביב. במקום הזה הם מתעסקים בטכנולוגיות מיקרו ונאנו, אלקטרו-אופטיקה, כלי-נשק מפיקי אנרגיה ולייזרים מתקדמים. כשאנשים אחרים בחיל-האוויר עובדים על פלטפורמות מטוסים וסוגים שונים של חימוש, הם מקדמים פיתוחים של מיקרו-מל"טים (מטוסים ללא טייסים), חיישנים זעירים המכונים "אבק חכם" ומזעור של מערכות. הכל, בינתיים, רק בתיאוריה...

לפני שנה, בדצמבר 2003, הוקמה החממה הטכנולוגית כתת-יחידה של ענף חקר ביצועים (חק"ב), ביוזמה משותפת של ראש מחלקת אמצעי לחימה (אמל"ח) דאז, אל"ם דרור בן-דוד ושל תכנית "תלפיות". המטרה הייתה ליצור גוף שיהווה שער למימוש טכנולוגיות מתקדמות לצרכים המבצעיים של חיל-האוויר בטווח הרחוק. שלושת האנשים שמרכיבים את החממה, שני בוגרי מסלול "תלפיות" ועתודאי, כולם בעלי תארים במתמטיקה ופיסיקה, עוסקים באיתור ומעקב אחר טכנולוגיות עתידניות - צבאיות ואזרחיות - שלדעתם יעניינו את חיל-האוויר בעוד עשור או שניים. במסגרת עבודתם הם מזהים את הפוטנציאל של פיתוחים חדשניים, שנים לפני שבחיל-האוויר בכלל יגלו שיש להם צורך בפיתוחים אלה.

חשיבותה של העבודה המתבצעת בחממה הטכנולוגית היא קודם כל בהבטחת מעמדו של חיל-האוויר הישראלי כאחד מחילות-האוויר המתקדמים בעולם גם בעתיד הרחוק. בצמרת חיל-האוויר מבינים את החשיבות שבהיערכות זו והכרה מוקדמת ככל האפשר בפיתוחים החדשניים שבעוד שני עשורים כבר יהיו כנראה בשימוש נרחב בעולם.

העבודה בחממה מתבצעת על-ידי מעקב אחר ספרות מקצועית ופרסומים עיתונאיים מרחבי העולם ואחר פרויקטים טריים בתעשיות השונות. כאשר פרויקט כלשהו לוכד את העין ונראה כאופציה מבטיחה לשימוש בחיל-האוויר העתידי, נבחנת יעילותו המשוערת והתאמתו לצרכים העתידיים של החיל. הפרויקטים המעניינים והמתאימים ביותר יועברו הלאה, לעיונם של ראש מחלקת אמצעי לחימה ושל צמרת הפיקוד של חיל-האוויר. "בגלל שאנחנו חלק מענף חק"ב אנחנו מכירים את המתודולוגיה של חקר הביצועים. אנחנו משתמשים בזה כשאנחנו בודקים, למשל, את הכדאיות של פיתרון טכנולוגי מסוים - מה הסיכוי שהוא יתאים ואילו צרכים מבצעיים הוא יוכל למלא", מסביר סגן ארז, המהווה שליש מאנשי החממה הטכנולוגית. "בעצם אנחנו עובדים באותה הצורה של שימוש בהבנה מבצעית וחשיבה ביקורתית, שהיא אחת התכונות החשובות ביותר לאיש חק"ב ולאיש חממה טכנולוגית".

בין תחומי המחקר המרכזיים המעסיקים את אנשי החממה מאז הקמתה ניתן למצוא מחקרים טכנולוגיים מוכרים דוגמת העיסוק המתמיד במזעור מערכות הנשק ופלטפורמות, פיתוח כטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) מתקדמים, פיתוח מטוסים בעלי חתימה נמוכה, מערכות איסוף מודיעין ועוד. אנשי החממה עוקבים אחר תחומים המוכרים לרבים בהקשרם המדעי האזרחי, דוגמת תחום האלקטרו-אופטיקה, למשל, כאשר הם מנסים לבחון כיצד יוכלו תחומים אלה להתפתח וכיצד יוכלו לשמש את חיל-האוויר בעתיד.

כחלק מעבודתם אחראים אנשי החממה גם על הכוונת פעילויות מחקר במפא"ת (מנהלת פיתוח אמצעי לחימה ותשתיות של משרד הבטחון), הגוף האמון על פיתוח האמצעים הטכנולוגיים עבור מערכת הבטחון. אנשי החממה מבצעים מעקב מתמיד אחר הפעילות המחקרית המתבצעת במפא"ת. כאשר הם נתקלים בפרויקטים שלדעתם יוכלו לעניין את חיל-האוויר בעתיד, הם מקפידים שהפרויקטים יבוצעו תוך התחשבות בנקודות העבודה המתאימות לחיל-האוויר. באופן כזה מבטיחים אנשי החממה שהפיתוחים יתאימו לצרכים הייחודיים של חיל-האוויר, זאת כדי שגם בעתיד יהיו לחיל-האוויר מקורות להצטיידות בפלטפורמות ובאמצעי החימוש המתקדמים להם יהיה זקוק.

אחד האתגרים הגדולים בעבודה הוא הצורך בחיזוי הצרכים הבטחוניים של חיל-האוויר בעתיד, שמן הסתם יושפעו עמוקות מהמצב הבטחוני שישרור בישראל ומסוג האיומים עמם תאלץ להתמודד. "אנחנו עובדים הרבה עם מחלקת מבצעים ועם להק המודיעין של חיל-האוויר", מסביר ארז. "הם מספקים לנו הערכות מצב והערכות מודיעיניות לגבי הדרישות המבצעיות עמן יתמודד החיל. חלק גדול מהיכולת לחזות למה נזדקק בעתיד תלוי בצד השני".

לא תמיד הפרויקטים שאנשי החממה מנסים לקדם מתקבלים בהבנה או בתגובות אוהדות. "לפעמים יש התנגדות. לפעמים אנחנו עובדים על קונספטים לטווח באמת רחוק והם מאוד לא מוכחים. טכנולוגיות שאף אחד לא באמת יודע לאן הן יתקדמו, מה הן יתנו ואם הן יצליחו ויעבדו. גם אנחנו לא תמיד משוכנעים שהפיתוחים בהם אנחנו עוסקים הם באמת הכיוון הנכון. חלק מהקונספטים אנחנו בכלל לא מעבירים הלאה ופשוט דוגרים עליהם בינתיים", אומר ארז. "פיתוח טכנולוגי לא תמיד חייב להצליח. לפעמים דברים יפים צומחים על הדרך, למשל אם אתה מנסה לפתח לייזר מאוד חזק ובדרך מפתח עבורו ספק כח קטן במיוחד. אולי בסוף הלייזר לא יהיה מתאים, אבל הספק הקטן יוכל לשמש אותך לדברים רבים אחרים. פיתוח טכנולוגי נותן לפעמים הרבה גם אם הוא נכשל. אם פועלים בצורה שמרנית ולא לוקחים סיכונים אז גם נוטים לפספס דברים יפים. בשביל זה קיימת החממה".

 

עוד באותו מדור

אני מקווה שלא ימצאו כי אני הוא זה שטסתי יותר מדי נמוך מעל הגן הבוטני...

וזרח השמש

השמש של רענן לוריא זורחת כבר יותר מחמישים שנה. הוא פוגש דרך קבע נשיאים, ראשי ממשלה ושועי עולם. למרות זאת הוא לא שוכח אף פעם את ההתחלה - כאן אצלנו בביטאון חיל-האוויר

מלכודת מעל קציעות

הטור ההיסטורי עוסק הפעם בהפלה הראשונה של מיג-17 מצרי על-ידי חיל-האוויר הישראלי. בימים בהם היו מטוסי אויב חודרים לשמי מדינת ישראל, הוכיחו עזר ויצמן, יאק נבו ואחרים, בפעולה אחת, מי באמת שולט בשמי המזרח התיכון