בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 160 (261) 27/12/04

כתבות

הצד הירוק של המטבע

למשך מספר חודשים מחליפים כמה מטייסי מערך המסוקים של חיל-האוויר את אוויר הפסגות של הקוקפיט באוויר הדחוס של בטן הטנק וסיפון הנגמ"ש. קורס מ"פים צה"לי הוא הזדמנות לטייסים לקבל נקודת ראות אחרת, להבין טוב יותר מה צריכים הירוקים ולמה מלמטה רואים לפעמים יותר ברור מלמעלה

גיל שני | צילום: ליאור דיין

 קחו טייס, הלבישו אותו במדי ב' ותלו עליו נשק, תשתלו אותו באמצע המדבר בתוך טנק כחלק מתרגיל יבשתי גדול ושימו תחת פיקודו מספר טנקים נוספים. התסריט הזה נשמע קצת מוזר, אולי אפילו לא מציאותי אבל זה בדיוק מה שקורה לחלק מטייסי המסק"ר (מסוקי קרב) של חיל-האוויר המגיעים לקורס מ"פים (מפקדי פלוגות) של צה"ל. למשך חודשיים הם פושטים את הסרבל, יורדים לשטח ולומדים ראשי תיבות חדשים לגמרי. ומה עם המסוקים? אותם הם רואים רק מעל הראש... אך מסתבר, שחיל-האוויר לא לגמרי יצא להם מהראש כי כשפוגעים בטנק, למרות שהוא על הקרקע, עדיין "מפילים" אותו.

קורס מ"פים הוא קורס צה"לי בו מתקיים מעין "קיבוץ גלויות". קצינים מכל זרועות צה"ל וחילותיו השונים מתכנסים למספר חודשים של לימודים ואימונים. גם חיל-האוויר שולח את נציגיו. מדובר בעיקר בטייסי מסוקים (קרב וסער), הפועלים כמעט מדי יום בשיתוף פעולה עם הכוחות הקרקעיים של צה"ל.

למעשה, המטרה העיקרית לשמה מוותרת הטייסת על אחד מטייסיה הסדירים למשך תקופה כה ארוכה היא הקניית כלים להתמודדות עם מצבים שונים בעבודה עם כוחות הקרקע, לתת את היכולת לראות מצבים שונים מנקודת מבט אחרת ולגשר על פערי המידע בין הכוחות האוויריים לכוחות הקרקע. כל זאת על-מנת שברגעי האמת יבצע הטייס את משימת הסיוע לכוחות הקרקע בדרך הטובה ביותר תוך הבנת השותף.

וכידוע, הדרך הטובה ביותר ללימוד והבנה היא העשייה. במהלך הקורס הטייסים לא צופים מהצד ולומדים על ההתנהלות הקרקעית, הם חלק ממנה. אז נכון, אף אחד לא ממהר לתת להם פלוגת טנקים אך לאט לאט הם רוכשים את הידע הבסיסי ומוכיחים שהם מסוגלים. "מתייחסים אליך קצת שונה בתור טייס", אומר סגן ש', טייס בטייסת הקוברות "המשפחה הלוחמת", שבימים אלו סיים את הקורס. "הייתי צריך להסביר עשר פעמים ביום מה עושה טייס בקורס מ"פים. בהתחלה לא סמכו עלי, היו שמים אותי עם עוד בחור בנגמ"ש, אבל אז כשראו שאני יודע לנווט טוב ומבין כבר את הקרב הם נתנו לי כלי משלי. הייתי צריך לרכוש את האמון, זה לא היה מובן מאליו". "כל פעם שיצאנו לתרגיל בשטח", מספר סרן א', טייס בטייסת "המשפחה הלוחמת", "לא יודע איך, מה שלא הייתי עושה עם הטנק שלי, היו מפילים אותי ראשון. כל פעם שהתחלתי לנוע עם הטנק הפילו אותי. עוד לא התחיל התרגיל, הטנק שלי היה מהבהב, 'פגעה בך ארטילריה, הושמדת, צא מהמשחק' וזהו אתה תקוע. כל פעם הייתה לי הרגשה שהם בכוונה כיוונו למקום בו הייתי". הוא צוחק. "הנה הטייס, שלא יחשוב את עצמו - טק, פגעו בי".

כמה שווים שלושה טנקים?
הבעיה האמיתית שמבדילה את הטייסים בתחילתו של הקורס היא פערי המידע. שאר הקצינים העוברים את הקורס התנסו במהלך שירותם בפיקוד על טנק, בתורות לחימה קרקעיות, בעקרונות הקרב ועוד. וכשהם מגיעים לקורס יש ברשותם ידע קודם. הטייסים נזרקים ישר למים העמוקים. "יושבים בכיתה ולומדים", אומר ש'. "עקרונות המלחמה, אבני יסוד, שיטות לחימה, מאמץ עיקרי, מאמץ משני. אלו דברים שחשוב ללמוד אבל כל החבר'ה למדו את זה כבר בבה"ד 1 ולכן רצו עם החומר. אני כל הזמן הייתי צריך להשלים מהצד". "זה כמו שתבוא לכיתה א' ויתחילו איתך בשברים". אומר סרן א'. "אי אפשר להתחיל בשברים לפני שלמדת כפל וחילוק. חלק מהדברים הבנתי וחלק לא אבל הכי חשוב זה שמבינים את הרוח ואת המעטפת". "בהתחלה אין לך מושג איך לעשות דברים", אומר סגן צ' מטייסת "המסק"ר הראשונה". "מפני שאלו דברים שלומדים בתור מפקד טנק ולא בקורס מ"פים. נותנים לי שלושה טנקים. כמה זה שווה? מה הם יודעים לעשות? להשמיד שלושה טנקים אחרים? 20 טנקים? הם צריכים עוד תגבור? אין לי מושג ולוקח זמן להבין את זה. לומדים בעיקר דרך שיטת הניסוי והטעייה. בהתחלה אתה עושה המון שטויות, לא פלא שמורידים אותך ראשון".

חוסר הניסיון משפיע רבות על התפקוד בשטח. סגן ש' תירגל פיקוד על טנקים, אך חוסר הניסיון שלו בתחום עלה לו באי הצלחת התרגיל. "תרגלתי מ"מ והייתי צריך לכבוש איזה שטח", הוא מספר. "הייתי צריך ליישם את מה שלמדתי אך מפני שזו הייתי הפעם הראשונה שאני כובש שטח והיו לי פקודים בטנקים עשיתי את הדברים בקטן וכל הכלים היו צמודים זה לזה במקום שיהיו פרושים. זה עלה לנו בקרב. היות ואני הייתי תקוע כל הפלוגה מאחורי היתה תקועה גם היא. הקושי הוא הרבה יותר גדול כאשר מתווסף אליו חוסר הניסיון".

ההתנהלות ודרך הפעולה בחיל-האוויר שונה מאוד מדרך הפעולה בחילות היבשה. הבדלים אלו מקשים לעיתים על ההסתגלות לעולם הקרקעי. "אם יש לך שלושה טנקים", אומר צ', "אתה חושב כמו במבנה מסק"ר, שיהיו יחד על מנת שיוכלו לעבוד. אך למעשה פה צריך לפזר אותם. אתה נוסע בהאמר עשר דקות ובטוח שהגעת לצד השני של התרגיל ומגלה שעברת רק 500 מטר כי האמר נוסע עשרה קמ"ש. אתה רואה אנשים מאחוריך ואתה בטוח שזה האויב אז אתה מסתובב יורה בהם ומסתבר שהם חברים שלך. אבל די מהר מסתדרים. מתרגלים לזה ובסוף זו חוויה. לנוע בטנקים ולהילחם. לממש את היצרים הגבריים הסמויים שלך". "את לא יודעת איזו הפתעה זו כשאתה טועה בניווט בדרך, נוסע, עובר באיזה ערוץ ומתברבר באיזה שטח אחר", מספר סרן א'. "החיבור הזה לקרקע הוא דבר מאוד שונה, כל גבעה קטנה מסתירה לך את כל הנוף, יותר קשה להזדהות ולהתאפס, אבל זה חלק מהעולם. למרות שהטנק הרבה יותר מרווח אני הרגשתי הרבה יותר צפוף כי מרחב המחיה והגמישות שלך מצומצמים. אתה מרגיש כאילו אתה איפה שהטנק ולא הטנק איפה שאתה. ההליקופטר עושה מה שאתה רוצה, הוא בשנייה משנה מקום ובאמת, אתה מרגיש שהמיקום שלו בידיים שלך. בטנק, אתה מקשיב לחוקים שלו".

אך לא תמיד החשיבה החיל-אווירית מפריעה. לפעמים היא גם עוזרת והשילוב של שתי ההשקפות יוצר הפריה הדדית בין הקצינים. "הצורה שבה מתחקרים ומתדרכים קצת שונה משלנו", אומר א'. "אפשר ללמוד מהם דברים שהם עושים יותר טוב מאיתנו. תמיד יש את האפשרות להכניס את הנופך שלך ולהגיד שימו לב, אצלנו במצב כזה אז קצת מתחקרים ככה. אני לא נשארתי מקובע, היה לי את הנופך האישי שלי וגם הלכתי עם הזרם, למדתי דרכים שונות ואחרות משלי לבצע דברים".

לפתוח את הראש (זה לא כואב)
על הטייסים להגיע לקורס עם ראש פתוח ולהתרגל לאורך חיים שונה וחשיבה קרקעית. פתאום להגיע לטייסת פעם בשבוע, זה קצת מוזר. "זה ממש לשנות את תפיסת העולם שלך", אומר סגן צ'. "זה לא מה שאתה רגיל לעשות, זה לא מה שאתה מכיר. כל היום הולכים עם מדי ב' ונשק, שומעים סיפורים על אום-כתף ומלחמת יום כיפור ולמחרת באים לעשות אוויר-אוויר בטייסת. זה קצת מוזר פתאום. זה בלתי נמנע שתהיה חשיבה שונה בין החילות וצריך לעשות הרבה שינויים בחשיבה, להתרגל לאורך חיים שונה".

"בגלל שלא יוצאים כל יום הביתה", מסביר ש', "וישנים יחד זה שונה. מבלים הרבה יותר זמן יחד. בטייסת לא רואים את החבר'ה ככה בחדר, לפני השינה, שם יש את השיחות הכי מצחיקות והכי מעניינות".

הקורס הזה הוא אחת הפעמים בהן טייסי חיל-האוויר יוצאים מהחיל אל צבא היבשה. בעוד שבצבא היבשה מפקדים וקצינים עוברים קורסים רבים המשלבים אותם עם מפקדים וקצינים מכל החיילות הרי שבחיל-האוויר הגיבוש נעשה עם טייסים לעתיד וכך גם קורס-הטיס. כאשר מגיעים לטייסת נמצאים עם טייסים וכן הלאה. בקורס מ"פים ניתנת לראשונה הזדמנות לפגוש קצינים מכל קצות צה"ל. "זה פותח את הראש" אומר צ'. "בפעם הראשונה מאז שאתה מתגייס אתה רואה דברים אחרים. חבר'ה שחיים אחרת ומפקדים על אנשים בשטחים. אתה מגלה המון דברים שלא ידעת שקיימים בכלל. אישית יצא לי לעשות את הקורס בערך חצי שנה אחרי מבצע 'חומת מגן' ואיתי בצוות היו אנשים שעבדתי איתם במבצעים ספציפיים במבצע. במהלך הקורס סיפרנו אחד לשני מור"קים (מורשת קרב) וגילינו פתאום שעבדנו בקשר אחד עם השני. זה בהחלט פותח את העיניים". "הקורס גרם לי להבין יותר את הצבא", אומר א'. "לראות מפקדים בגילי שמשרתים במקומות אחרים, איך הם מתנהגים, מה הם עושים. זה מאוד תורם ופותח את הראש".

עיקר תרומתו של הקורס לטייסים העוברים אותו הוא הבנת הראש הקרקעי. כידוע, חלק נרחב מתפקידם של מסוקי הקרב הוא סיוע לכוחות הקרקע, אך שני העולמות, האווירי והיבשתי, שונים מאוד. כשטייס עובר קורס מ"פים הוא לא רק מבקר, משוחח ומנסה ליצור שפה משותפת. הוא גם נכנס לעולם הקרקעי במלוא מובן המילה. הוא מתפקד בתור חייל יבשה לכל דבר, מפקד ומקבל החלטות, מה שגורם לו בסופו של דבר להבין יותר טוב ולעומק את פעולות ובקשות כוחות הקרקע, הרי הוא בעצמו היה שם ואין חכם כבעל ניסיון גם אם ניסיון באימון. "זה תורם הרבה לטייסי המסוקים", מסביר ש'. "כי האופי של טייסי המסוקים הוא להיות הרבה יותר קרובים לשדה הקרב ולסייע לכוחות הקרקע. אם מבינים טוב יותר איך מתנהל הקרב, מהן מטרותיו, איך הולכים לעשות פה הטעיה ושם מאמץ עיקרי ואת סדרי הכוחות, זה עוזר". "כשמבינים מה הם עושים ומדוע הם פועלים בצורה מסוימת", אומר צ', "מבינים איך אפשר לעזור. לפעמים תפיסת הקרב שלנו שונה מתפיסת הקרב שלהם וברגע שמבינים, זה מאוד תורם לשיתוף הפעולה בין הצדדים".

"מטרת הקורס זה לעזור לך להבין איך מתנהלים התרגילים של הירוקים, איך פועל גדוד שריון בצבא" מסביר א'. "אחר-כך, בהתאם לזה כשמקבלים איזור לגיחה או הולכים לדבר עם הכוחות על שת"פ (שיתוף פעולה) עם טנקים, מבינים את המושגים ואתה יודע למה הם מתכוונים כשהם אומרים שהם יורדים או עולים מעמדה. אתה יודע מה זה אומר תאג"ד (תא איסוף גדודי), מה זה תותחן, אתה מכיר את כל מושגי היסוד עד למושגים של מה זה קרב התקפה. כשאתה בא לתרגיל בבאליש (מרכז אימוני חי"ר ושריון של צה"ל) והמח"ט (מפקד חטיבה) שאתה חובר אליו אומר לך שים לב, עכשיו כוחותינו במגננה. מה זה מגננה? אתם נוסעים אחורה? אתם עומדים? איפה אתם? איך לתכנן, איך להתייחס לזה בתור טייס. צריך מישהו שמכיר את תורת הלחימה לעומק וזה האדם שמעביר את זה לטייסת. בנוסף, על-פי הידע הזה, בונים גם את התו"לים (תורות הלחימה) של התקיפה. איך כדאי לטוס כשהטנקים מתקדמים, למה זה יותר קשה? לדוגמה בקרב התקפה, כשכוחותינו שועטים קדימה ומסתערים על הגבעות שעליהן נמצא האויב, מאוד קשה לנו בתור טייסים לעשות הפרדה בין כוחותינו לבין האויב כי זה קרב פנים אל פנים. חשוב מאוד לעשות את הקורס הזה כדי להבין את העולם שלהם, לקחת אותו ועליו לבנות את עולם הטיסה שלנו, להתאים את המיתארים שלנו לפעילות שלהם".

איך אנחנו נראים מלמטה
הקורס הוא גם ההזדמנות הראשונה לטייסים לראות את עצמם בראי הכוחות הקרקעיים. לראשונה הסתכלו הטייסים על המסוקים ואנשי צוות האוויר בתור לוחמים קרקעיים וגילו שלפעמים, חוסר ההבנה של דרכי הלחימה הקרקעית יכול להפריע מאוד לקרב. "באחד התרגילים הגדודיים שהתקיימו במהלך הקורס הייתי קמ"ן (קצין מודיעין)", מספר צ'. "הקמ"ן נוסע עם המג"ד (מפקד הגדוד) בטנק ומקשיב לקשר. בעוד המג"ד מתחיל לתת את הפקודות להתקפה הגיעו שני מסוקים שבאו לעזור". למסוקים יש זמן מוגבל בו הם יכולים לפעול מפני שהדלק אוזל עם כל רגע שעובר ולכן הם לוחצים על כוחות הקרקע לתת להם משימה. באותו הרגע כוחות הקרקע הדפו את האויב לאחור והתכוננו לקראת התקיפה האחרונה שתכריע את הכף. מצב בו התזמון מאוד קריטי. "הם קוראים למג"ד בקשר 'קודקוד ממסוקים, תן לנו משימה'. הוא אומר להם 'חכו בצד, אל תפריעו' וממשיך לתת פקודות. המסוקים שלנו ממש הציקו לו עד שלבסוף הוא אמר להם 'תלכו הביתה, לא צריך אותכם פה'. כי הם פשוט הפריעו לו בזמן מאוד קריטי. בסוף זה לא אימונים, זה מלחמה, אסור לך להגיע למצב שאתה מפריע למי שאתה בא לעזור לו וזה ממש הפיל לי את האסימון. זה גרם לי להבין כמה זה חשוב להבין אחד את השני. זה חשוב שמג"ד יבין שלמסוקים אין הרבה זמן לעזור וחשוב שהמסוקים יבינו שלמג"ד יש תוכנית והם צריכים להמתין בסבלנות.

ההתנסות הזו הביאה תובנות רבות לטייסים, בעיקר להבנת ההתרחשות על הקרקע וכמובן הסקת מסקנות. "אתה מבין שכאשר חי"רניק מדבר איתך והקשר שלו נמצא בג'יפ או על הגב, התנאים שונים לגמרי מאיכות הקשר במסוק שהכל ברור ונכנס היישר לקסדה. הוא לא תמיד שומע, לפעמים צועקים לידו, לפעמים הרעש של הרכב עולה על הרעש של המכשיר. צריך סבלנות רגע, לחכות לתשובה, לא לצפות שהם יענו במיידי".
בסך-הכל, קורס מ"פים תורם לא רק לטייס עצמו, אלא גם לטייסת. כשאחד מאנשיה מבין את הנעשה על הקרקע ברמה יותר מעמיקה הוא יכול להעביר את המידע, לתדרך ולהכווין את אנשי הטייסת בכל מה שקשור בתחום הקרקעי. למרות היעדרותו של אותו טייס למשך מספר חודשים מהטייסת, כולם מסכימים - זה חשוב. "זה חשוב לעבור את הקורס", מסכם סרן א', "גם מבחינה אישית וגם מבחינת הטייסת. אתה מקבל כלים טובים יותר לעבודה". "זה משנה את זווית הראייה שלך ותפיסת העולם שלך", אומר צ'. "אתה מוציא את הראש מעל המים וזה תמיד טוב".

עוד באותו מדור

אנשי צוות-אוויר בוחנים את תוצאותיו של ניסוי פגיעה במבנה בטון

אז איך הביצועים?

כאשר פצצה או טיל ששוגרו מכלי-טיס של חיל-האוויר פוגעים במטרתם, יודעים כבר בענף חק"ב (חקר ביצועים) מה יהיה הנזק שייגרם למטרה. אנשיה של היחידה הקטנה הזו, הנמצאת רוב הזמן מחוץ לאור הזרקורים, הם אלה הממונים על הגדרת ביצועי האמל"ח של חיל-האוויר וגם על מניעת הנזק לסביבתה הקרובה של המטרה. שיעור קצר במדעי ההתנהגות של פצצות, טילים ומה שבאמצע
אני מקווה שלא ימצאו כי אני הוא זה שטסתי יותר מדי נמוך מעל הגן הבוטני...

וזרח השמש

השמש של רענן לוריא זורחת כבר יותר מחמישים שנה. הוא פוגש דרך קבע נשיאים, ראשי ממשלה ושועי עולם. למרות זאת הוא לא שוכח אף פעם את ההתחלה - כאן אצלנו בביטאון חיל-האוויר