בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 155 (256) 01/02/04

כתבות

מטוסים ומיתוסים

לאחרונה הוחזר מארגנטינה אחד ממטוסי המיראז' ששירתו בעבר בחיל-האוויר הישראלי. המטוס הוצב במוזיאון חיל-האוויר ונצבעו עליו 13 הפלות של מטוסי אויב והמספר 58. מבדיקה שנערכה בענף היסטוריה ומידע התברר כי מספרו המקורי של המטוס שהוחזר הוא 59 - אף הוא מיתוס בפני עצמו בעל 13 הפלות של מטוסי אויב.
זהו סיפורם של שני המטוסים היחידים בחיל-האוויר שלזכותם 13 הפלות

סא"ל מוטי חבקוק ואילן ורשאי

בסיפורי ההיסטוריה ועלילות המורשת של חיל-האוויר הפכו חלק מאותם לוחמים ומטוסים ששמם נקשר בהישגים ייחודיים, בעלילות גבורה יוצאי דופן ובסיפורי קרבות מרתקים למיתוסים. כזה הוא גם סיפורם של שני מטוסי מיראז' - שלגמרי במקרה קיבלו בעת קליטתם בחיל מספרי זנב עוקבים - 58 ו-59, ושלזכות כל אחד מהם נזקפו לא פחות מ-13 הפלות של מטוסי אויב.

מטוסי המיראז' החלו להיקלט בחיל-האוויר ב-7 באפריל 1962 וזכו לכינוי העברי "שחק". במהלך התקופה שבין אפריל 1962 ועד יולי 1964 נקלטה בכל חודשיים בממוצע קבוצת מטוסים חדשה בהתאם לקצב ייצורם במפעלי "דאסו". המטוסים הועברו לישראל בטיסה מצרפת בסדרת מבצעים שזכו לכינוי מבצעי "זולה" (ZOLA). המטוס שקיבל את המספר 59, נקלט בטייסת "הקרב הראשונה" בחצור במרס 1963, וחודשיים לאחר מכן נקלט בטייסת "הסילון הראשונה" ברמת-דוד המטוס שקיבל את המספר 58. לנוכח קצב קליטת המטוסים ובהתאם לתיכנון, נפתחה במרס 1964 טייסת מיראז'ים שלישית בתל-נוף - טייסת "העטלף" אליה הועבר מטוס מספר 58 מטייסת "הסילון הראשונה".

זמן קצר לאחר קליטתם החלו מטוסי ה"שחק" לקחת חלק בפעילות המבצעית של החיל ונטלו למעשה את הבכורה במשימות היירוט. במחצית הראשונה של שנות ה-60 התרחשו מספר מפגשים אוויריים בין מטוסי "שחק" למטוסי אויב, אך באף לא אחד מהם נזקפה הפלה לזכות ה"שחק". הפלת הבכורה העולמית של המיראז' שמורה ליורם אגמון מטייסת "הקרב הראשונה" ב-14 ביולי 1966. ה"שחק" אותו הטיס יורם בקרב זה היה מספר 59. הימים היו ימי המאבק על מקורות המים של ישראל בגבול הצפון וחיל-האוויר יצא למבצע תקיפה ראשון שנועד למנוע מהסורים לבצע את תוכניתם להטות את מקורות המים של ישראל לירמוך. במהלך תקיפת הציוד לחפירת תעלת ההטיה מזרחית לכנרת, הזניקו הסורים רביעיית מטוסי מיג-21. המיגים הגיעו לאיזור ולאחר שהתפצלו נכנסו שניים מהם למפגש עם רביעיית "שחקים" מטייסת ה"קרב הראשונה". אגמון, שהיה מספר 4 במבנה, הבחין בזוג מיגים שטסו בגובה נמוך מדרום רמת-הגולן לכיוון דרום הכנרת. הוא פתח מבער, נכנס מאחורי המיג האחורי במבנה ולאחר מרדף קצרצר שבמהלכו ירה לעברו שלושה צרורות של פגזים נפגע המיג בשורש כנף ימין, הסתחרר והתרסק בירמוך. בהפלה זו גם נפל לראשונה בעולם מיג-21, שהיה אימת המערב בתקופת המלחמה הקרה ולפיכך, לא פחות ממדינת ישראל, שמחה צרפת יצרנית המיראז', שבעצם יום חגה הלאומי (14 ביולי) זכתה למתנה כה נפלאה בדמות הפלת מיג-21.

כשנה לאחר הפלה זו נפתחה מלחמת ששת הימים. במלחמת ששת הימים נזקפו לזכותו של "שחק" 59 שתי הפלות של מטוסים מצריים. המטוס היה אחד ממטוסי ה"שחק" הבודדים שהועמדו בבוקר ה-5 ביוני 1967 בכוננות יירוט בישראל, בשעה שכל יתר מטוסי הקרב של החיל יצאו למבצע השמדת שדות-התעופה במצרים. זמן קצר לאחר תחילת התקיפות של שדות-התעופה, הוזנק "שחק" 59 עם הטייס אילן גונן למשימת פטרול יירוט. במהלך הפטרול זיהה גונן מטוס תובלה צבאי מסוג איל-14 שהתקרב לנחיתה בשדה-התעופה ג'בל לבני בסיני. גונן פתח מבער וצימצם לעברו את הטווח. הוא נכנס מאחוריו ליעף תותחים, וירה לעברו צרור פגזים. הפגזים פגעו בגוף המטוס מספר שניות לפני שהשלים את נחיתתו. המטוס שקע והמשיך לקרטע על המסלול עד שהתרסק.

בשעות אחר הצהריים של יום המחרת, ה-6 ביוני, השתתף שחק 59 בפטרול יירוט בחזית המצרית. בגיחה זו הוטס המטוס על-ידי אורי שחר. במהלך הפטרול הופנה המבנה לעבר זוג מיגים שטסו לעבר סיני מן העבר המערבי של תעלת סואץ. תוך כדי חיפוש, הבחין המוביל, עודד מרום, בזוג מטוסי מיג-19 שחלפו מתחתיו בגובה נמוך. המבנה צלל לעברם, ואילו טייסי המיגים, שהיו עסוקים בחיפוש אחר מטרות של צה"ל לתקיפה, כלל לא הבחינו במטוסי ה"שחק" שסיכנו אותם מאחור. מרום נכנס מאחורי אחד המיגים והחל לירות לעברו, בשעה ששחר נכנס ליעף תותחים מאחורי אותו המיג. טייסי המיגים הבחינו בפגזים שחלפו לידם ושברו בחריפות. למרות השבירה המשיך מרום מאחורי המיג האחורי, ירה לעברו צרור פגזים והפילו. מיד לאחר מכן עבר מרום למיג הקדמי וניסה לירות גם לעברו, אך בתותחי מטוסו ארעה תקלת מעצור. מרום יצא מהיעף, שבר החוצה והודיע לשחר להיכנס במקומו. שחר נכנס ליעף תותחים, וירה לעבר המיג צרור פגזים. המיג נפגע ומשך למעלה כשהוא גורר אחריו שובל דק של עשן לבן. שחר התכונן לירות לעברו צרור נוסף, כשלפתע נטש הטייס המצרי וצנח.

בתקופת מלחמת ההתשה נזקפו לזכותו של "שחק" 59 עוד שמונה הפלות של מטוסי אויב - כולן במסגרת פעילות של טייסת "הקרב הראשונה". הפלה רביעית של המטוס בוצעה ב-7 ביולי 1969 על-ידי עודד מרום. "שחק" 59 ו"שחק" נוסף הועמדו בכוננות יירוט ייעודית בשדה התעופה באופיר, להגנה על מטוסי צילום שביצעו נתיב צילום לאורך חוף הים האדום. במהלך הצילום, אותר זוג מטוסי מיג-21 שפיטרל באיזור. מטוסי הצילום הוצאו מהאיזור, ובמקביל חזרו גם המיגים לנחיתה. מבנה היירוט הייעודי שעמד בכוננות באופיר זינק ביוזמת מרום ופנה לאיזור שבו אותרו המיגים. זמן קצר לאחר מכן איתר המבנה זוג מיגים שהמריא מע'רדקה ופתח אחריו במרדף עד איזור השדה. מרום נכנס מאחורי המיג המוביל, שהאיץ וניסה להימלט בכיוון מערב, הניח עליו את הכוונת וירה לעברו צרור של 48 פגזים. המיג נפגע והתרסק.

ב-20 ביולי 1969 החל חיל-האוויר במבצעי תקיפה בחזית המצרית - לראשונה מאז תחילת מלחמת ההתשה. בשעות אחר הצהריים ניסו מטוסי חיל-האוויר המצרי להגיב במטס תקיפה בסיני. זוג "שחקים" שעמד בכוננות יירוט ברפידים הוזנק לעברם, וגילה רביעיית מיג-17 באיזור איסמעיליה. הפעם הוטס "שחק" 59 על-ידי גיורא יואלי. בקרב חם עם תמרונים הדוקים שהתפתח בין יואלי לאחד המיגים, הצליח יואלי להגיע ליתרון מאחורי המיג, לירות לעברו צרור פגזים ולהפילו.

המיג השישי נזקף לזכותו של "שחק" 59 ב-11 בספטמבר 1969, בשעה שהוטס על-ידי מיתוס אחר בחיל - גיורא אפשטיין (בעל 17 הפלות). אפשטיין הוזנק עם בן-זוגו מכוננות יירוט, עקב תקיפות של חיל-האוויר המצרי על כוחות צה"ל בסיני. לאחר כחצי שעה של פיטרול במערב סיני, הופנה המבנה לאיזור ראס-סודר. המבנה פנה דרומה, ולקראת חציית החוף המערבי של מפרץ-סואץ, זיהה אפשטיין נקודות של מטוסים באופק. הוא דיווח עליהן והחל להאיץ לעברן עם בן-זוגו תוך כדי צלילה למהירות של מעל ל-700 קשר. המרדף נמשך לעומק מצרים, תוך חציית כביש סואץ-קהיר מתחת לקו מתח גבוה. אפשטיין נכנס מאחורי הסוחוי הרביעי במבנה, וירה לעברו צרור פגזים מטווח של 250 מטר. הסוחוי התהפך על גבו והתרסק באיזור בילביס.

חודשיים לאחר מכן, ב-11 בנובמבר 1969, נצבע סמל ההפלה השביעי על חרטומו של "שחק" 59, בעקבות הפלת מיג-21 מצרי על-ידי יאיר סלע. הפלה זו התרחשה במסגרת אחד המבצעים היזומים של חיל-האוויר, שנועד לפתות מטוסים של חיל-האוויר המצרי להגיע למפגש, ולהפילם. לאחר יצירת ה"פיתיון", התקרבה רביעיית מטוסי מיג-21 לאיזור שבו פיטרלה רביעיית ה"שחקים". מבנה ה"שחקים"הופנה לעבר המיגים שהיו באיזור פאיד. לאחר מספר תמרונים אנכיים ושבירות חזקות ניסה אחד המיגים להימלט מערבה. סלע המשיך אחריו במרדף בגובה נמוך מאוד ובמהירות של 1.1 מאך. תוך כדי צמצום הטווח ירה לעברו צרור פגזים והפילו.

ב-4 בינואר 1970 הפיל עודד מרום מיג נוסף ב"שחק" 59. המבנה הופנה לעבר מיגים שניסו ליירט מטוסי תקיפה של חיל-האוויר. לאחר מעבר תעלת סואץ, הבחין מרום בזוג מטוסי מיג-21 וברביעייה נוספת מעט מעליהם. התפתח קרב אוויר בין זוג "שחקים" ישראליים לשישה מיגים מצריים שארך כחמש דקות ללא הכרעה. משך הזמן הארוך יחסית של הקרב, הביא זוג מיגים לגמר דלק והם ניסו לנתק מגע בצלילה הביתה. מרום ניצל זאת, ונכנס מאחורי המיג האחורי שהחל לנסוק לעבר השמש, בכדי להיעלם בין קרניה המסנוורות. מרום נסק אחריו, וירה לעברו שני צרורות של פגזים. המיג נפגע והתרסק לתוך קנטרה.

ב-6 במרס 1970, חודשיים לאחר ההפלה של מרום, הפיל יפתח ספקטור את המיג התשיעי ב"שחק" 59 - מיג-21 מצרי. בדומה להפלה של סלע, גם הפלה זו התרחשה על רקע של מבצע "פיתיון" כנגד מטוסי חיל-האוויר המצרי. עם תחילת הקרב הושלכו בידוני הכנפיים, אך עקב תקלה נותר בידון ימין תלוי על מטוסו של ספקטור. למרות קשיי התפעול שנבעו מהתצורה הא-סימטרית של מטוסו, ירה ספקטור צרור פגזים קטן לעבר המיג והפילו.

לאחר שהשלים תשע הפלות של מטוסי אויב, הקדיש ביטאון חיל-האוויר כתבה ייעודית ל"שחק" 59 בגיליון מס' 82 שהתפרסם ביולי 1970, תחת הכותרת "זה ה'מיראז' תשעה סמלים לו". הכתבה סקרה את כל ההפלות של המטוס, ונכתבה על-ידי מפקד טייסת "הקרב הראשונה" באותם ימים, ומי שתרם שתי הפלות למאזן המכובד, עודד מרום.

שתי ההפלות האחרונות של "שחק" 59 במלחמת ההתשה רשומות על שמו של ישראל בהרב בקרב אחד שהתרחש ב-10 ביולי 1970 נגד מטוסי מיג-21 מצריים. גם הפלות אלה מקורן במבצע "פיתיון" כנגד חיל-האוויר המצרי. המיג הראשון נכנס לקרקע תוך כדי תמרון חריף ולאחר ששוגרו לעברו שני טילים, ואילו המיג השני הופל בתותחים.

שלוש שנים חלפו עד צביעת ההפלה ה-12 על חרטומו של "שחק" 59. הפלה זו של מיג-21 סורי, נזקפה לזכותו של אברהם שלמון ב-13 בספטמבר 1973, שלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת יום-כיפור. הקרב התרחש בעקבות מבצע צילום שבוצע בעומק סוריה. בעקבות הצילום הוזנקו מטוסי מיג-21 ליירט את מטוסי הצילום. לעבר המיגים הופנו מספר מבנים שפטרלו להגנה, ובהם גם רביעיית "שחקים" מטייסת "הקרב הראשונה". המבנה הגיע למוקד הקרב בצלילה מהגובה, ושלמון, שהבחין במיג שהיה בעמדת יתרון על "שחק" אחר, נכנס מאחוריו. המיג ניסה לנתק מגע בשבירות חזקות, תוך ירידה לגובה נמוך והאצה למהירות גבוהה. במהלך המרדף בכיוון מזרח, שיגר שלמון טיל לעבר המיג מטווח קצר יחסית, פגע בו והוא התרסק.

ההפלה ה-13 והאחרונה של "שחק" 59, היתה גם ההפלה הראשונה של חיל-האוויר במלחמת-יום-כיפור. עם פתיחת המלחמה ב-6 באוקטובר בשעה 00:14, הוזנק זוג "שחקים" מטייסת "הקרב הראשונה" להגנת שמי המדינה. במטוס המוביל, מספר 59, ישב איתן כרמי. לאחר מספר דקות בפטרול, הופנה המבנה ל"מפגש" עם מטרה שהגיעה ממערב, לעבר ישראל. המבנה פנה לעברה והבחין בדמות של מטוס עם נקודת אש מאחור. לאחר שחלפו מעליה הבחינו כי מדובר בטיל קלט מצרי ששוגר לעבר תל-אביב. לאחר התארגנות קצרה מאחוריו, שוגרו לעברו שני טילים שהחטיאו. כרמי סגר מאחוריו את הטווח וירה לעברו צרור פגזים מטווח של 400 מטר. הקלט נפגע וחתיכות פח ניתקו משורש כנפו הימנית. בהמשך הוא הוריד אף מטה, הסתחרר והתרסק במים כשהוא מעלה נד מים אדיר מסביבו.

"שחק" 59 לבטח היה זוקף לזכותו הפלות נוספות במלחמת יום-כיפור אילמלא תאונה מצערת שארעה לו בבוקר יומה השני של המלחמה, ושבסופה ניזוק באורח חמור ביותר. בתא הטייס של המטוס ישב ישראל בהרב, שעמד להמריא עם שלישיית "שחקים" נוספת לפטרול יירוט. במהלך ריצת ההמראה, ולקראת ניתוק, התפוצץ גלגל ימין, והמטוס החל לסטות בחוזקה ימינה. עקב המהירות נאלץ בהרב להמשיך בהמראה, כשהוא משתמש בלחיצות על בלם שמאל לייצוב המטוס. בסוף המסלול החל המטוס לנתק ולטפס לגובה. מיד לאחר מכן החל לאבד מהירות, שקע והחל מקרטע על גחונו בין העשבים במהירות גבוהה ובחוסר שליטה מוחלט עד לעצירה. גופו החבוט של המטוס החל להתלקח בין השיחים, ופיצוצי תחמושת נשמעו מסביב. בהרב התיר עצמו מהרצועות במהירות וניסה למשוך את ידית פתיחת החופה, אך זו נתקעה, כתוצאה מעיוות שנגרם למערכת בזמן התאונה. בהמשך החלה חופת המטוס להחרך ולבעבע מהאש שאחזה בה. אינסטינקטיבית שלח בהרב את ידו הימנית החשופה לעבר הפרספקס הרותח, פילס לעצמו פתח בחופה החרוכה ונחלץ במהירות מהמטוס הבוער.

"שחק" 59 המפואר שכב מפויח ומעוות בין השיחים, ועמד להתפוצץ בכל רגע. התהילה שצבר בעשר שנות שירות נגדעה באחת. המטוס הועבר לשיפוץ במפעלי "התעשיה האווירית", ולאחר שנה מאומצת שוקם המטוס והוחזר לשירות.

"שחק" 58 עשה שירות מפואר לא פחות, וגם לזכותו נזקפו 13 הפלות של מטוסי אויב, מתוכן שמונה הפלות במסגרת טייסת "העטלף" בתל-נוף.

הפלתו הראשונה של המטוס בוצעה במלחמת ששת הימים, ב-8 ביוני 1967, ונזקפה לזכותו של ראובן רוזן. רוזן שהיה מספר שתיים בזוג "שחקים", הופנה לעבר מבנה של מטוסי מיג-17 שניסו לתקוף את כוחות צה"ל במתלה. בקרב שהתפתח נכנס אחד המיגים לסיחרור. רוזן ניצל זאת, נכנס מאחוריו, ואחרי שהמיג יצא מהסיחרור, הפילו בתותחים.

במהלך מלחמת ההתשה נזקפו לזכותו של "שחק" 58 עוד שבע הפלות של מטוסי אויב.

ב-21 במאי 1969 הוטס המטוס על-ידי ראובן רוזן במארב מתוכנן למטוסי מיג-21 שחדרו לסיני. בקרב שהתפתח, הגיע רוזן ליתרון מאחורי אחד המיגים, וירה לעברו צרור פגזים מטווח של 400 מטר. המיג נפגע והתרסק.

ב-2 ביולי 1969 הצליח חיל-האוויר לראשונה במימוש מבצעי ה"פיתיון" בחזית המצרית. במבצע זה נזקפו לזכותו של "שחק" 58, שהוטס על-ידי איתן כרמי, שתי הפלות של מטוסי מיג-21. במהלך הקרב רדף כרמי אחרי אחד המיגים שנמלט לאיזור הדלתא. בשלב מסוים הבחין במיג אחר, פנה לעברו והפילו בתותחים. בהמשך הבחין כרמי במיג נוסף והפילו בטיל.

ב-11 בדצמבר 1969, נזקפה הפלה חמישית לזכותו של "שחק" 58 שהוטס הפעם על-ידי מנחם שמול - הפלה של מיג-17 סורי. הפלה זו בוצעה במסגרת מבצע ה"פתיון" הראשון שביצע חיל-האוויר בחזית הסורית. במפגש שהתרחש, התפתחה רדיפה בשורה של מיגים ו"שחקים". שמול נכנס מאחורי מיג שסיכן "שחק" אחר במבנה, וזאת בשעה שמיג אחר מסכן אותו עצמו מאחור. שמול השלים יעף תותחים מאחורי המיג שלפניו, הפיל את המיג ושבר במהירות. המיג נפגע והתרסק.

שלוש ההפלות הבאות של המטוס בוצעו על-ידי מפקד טייסת "העטלף" באותה תקופה, עמוס עמיר.

ב-26 בפברואר 1970 נצבע סמל ההפלה השישית על "שחק" 58. עמיר הוביל רביעיית "שחקים" להגנה על מטוסים שתקפו זוג סוללות 2-A.S בעורף מצרים. בסיום התקיפה הוזנקו מטוסי מיג-21 ליירוט מטוסי התקיפה. בעקבות זאת הופנה מבנה ה"שחקים" של עמיר לעבר המיגים, ובקרב שהתפתח הפיל עמיר מיג-21 בתותחים.

ב-2 באפריל 1970, חודשיים לאחר הפלתו השישית של המטוס הוביל עמיר רביעיית "שחקים" לפטרול יירוט והגנה על מטוסים שתקפו מטרות צבאיות ברמת-הגולן הסורית. במהלך התקיפה הופנו שתי רביעיות של מטוסי מיג-21 ליירוט מטוסי התקיפה. בקרב שהתפתח בין מטוסי ה"שחק" למיגים, הצליח עמיר להפיל מיג-21 בטיל.

שלושה שבועות לאחר מכן, בליל 25-24 באפריל 1970, עמד עמיר בכוננות יירוט ברפידים עם "שחק" 58. בתקופה זו הועברה משימת היירוט בלילה ממטוסי ה"שחק", שמכשירי המכ"ם הבלתי יעילים שלהם פורקו, לטייסות הקורנס. לאור זאת לא טרח עמיר ללבוש את סרבל הטיסה והציוד הנילווה, אלא נותר לבוש בבגדיו האזרחיים. לאחר חצות חדר זוג מטוסי איליושין 28 מצרים לסיני, וזוג מטוסי קורנס הוזנק לעברם. בהמשך הוזנק גם עמיר לתגבור היירוט כשהוא עדיין לבוש בבגדיו האזרחיים. באיזור פורט-סעיד גילה עמיר קשר עין עם גוף כהה שטס בגובה נמוך, התארגן מאחוריו לאור הירח ושיגר לעברו טיל. האליושין נפגע והתרסק בים.

בתחילת אוקטובר 1970 נסגרה טייסת "העטלף" לקראת הסבתה למטוסי קורנס. בעקבות זאת הועברו מטוסי המיראז' שלה לטייסות השחק הנותרות. "שחק" 58 על שמונה סמלי ההפלות שלו הועבר לטייסת "הקרב הראשונה".

במהלך מלחמת יום כיפור נזקפו לזכותו עוד שלוש הפלות של מטוסי אויב.

ב-8 באוקטובר 1973 הפיל עודד מרום מיג-17 סורי ברמת-הגולן. זוג "שחקים" הופנה ליירוט רביעיית מטוסי מיג-17 שתקפה את כוחות צה"ל בדרום רמת-הגולן. המבנה הגיע לאיזור והבחין בעשן שהיתמר מהתקיפה ובארבעת המטוסים ששברו לאחר מכן. מרום שיגר טיל ישראלי מסוג שפריר 2 לעבר המיג האחרון במבנה והפילו.

ב-12 באוקטובר הפיל מפקד הטייסת, אבי לניר, מיג-17 סורי שתקף את כוחות צה"ל באיזור קוניטרה. המבנה של לניר הופנה לעבר המיגים, ולניר הפיל את אחד המיגים בטיל.

הפלתו ה-11 והאחרונה של "שחק" 58 במלחמת יום-כיפור רשומה על שמו של מיכאל צוק. צוק ו"שחק"' נוסף פטרלו בצפון סיני ב-17 באוקטובר, והופנו לעבר מבנה של מטוסי מיג-21 שטסו לעבר פורט-סעיד. צוק נכנס מאחורי אחד המיגים ושיגר לעברו שני טילים שהחטיאו. בהמשך, לאחר שחצו את התעלה בכיוון מערב, ירה לעברו צרור פגזים והפילו.

באפריל 1974 התנהלו מספר קרבות בין צה"ל והצבא הסורי על השליטה בשיא החרמון. ב-19 באפריל תקפו מטוסי חיל-האוויר סוללת 6-SA באיזור החרמון. זמן קצר לאחר התקיפה נשלחו מספר מטוסי מיג-21 ליירט את התוקפים. בתגובה הופנתה לעברם רביעיית מיראז'ים שפטרלה באיזור, שהובלה על-ידי אברהם שלמון שישב ב"שחק" 58. בקרב אוויר שהתפתח בין 12 המיגים לרביעיית המיראז'ים הופלו שני מטוסי מיג-21 על-ידי אברהם שלמון, האחד בטיל והשני בתותחים.

מעבר לפעילותם והישגיהם המרשימים במשימות אוויר-אוויר הוסבו "שחק" 58 ו"שחק" 59 במחצית הראשונה של שנות ה-70 למשימות צילום, ונטלו חלק פעיל בפעילות לאיסוף מודיעין וצילומי אוויר ברחבי מדינות העימות. המטוסים נותרו בשירות גם בראשית שנות ה-80, ואף הספיקו להשתתף במלחמת לבנון. ביוני 1982 הוצאו מטוסי ה"שחק" מהשירות ונמכרו לארגנטינה.

החזרתו של "שחק" 59 למוזיאון חיל-האוויר סוגרת מעגל מפואר של פעילות מבצעית והישגים ייחודיים שצרבו מטוסים אלה בעשרים שנות שירות בדפי המורשת של חיל-האוויר.

כתבה זו מבוססת על מחקר מקיף אודות מטוסי השחק בחיל-האוויר, שמבוצע בענף היסטוריה ומידע. המחקר יתפרסם כספר במהדורה אזרחית בעוד כשנה.

עוד באותו מדור

ספרא וסייפא

לא הרבה טייסים מספיקים לטוס על עשרות סוגי מטוסים, לנהל שיחות קרובות עם טייס מיג סורי ולטוס במבנה עם האח הקטן. אלו הן רק חלק מנקודות הציון בקריירת הטיס בת שלושים השנה של סא"ל (מיל') עופר ספרא שהסתיימה לא מכבר. טייס ניסוי עם ניסיון

להציל את האיטלקים

בים סוער, מול תחנת הכח בחדרה, בין גלים בגובה 10 מטר מיטלטלת דוברה ענקית. על הסיפון 65 פועלים איטלקים מיואשים וקפואים המחכים בחוסר אונים לחילוץ, רגע לפני שתתנגש הדוברה בשובר הגלים הסמוך. סיפורו של אחד ממבצעי החילוץ הקשים ביותר שידעו מסוקי חיל-האוויר ויחידת החילוץ וההצלה של חיל-האוויר