בטאון חיל האוויר

ביטאון
גיליון 150 (251) 01/04/03

מלחמת המפרץ II | מלחמת המפרץ II

עם הצלחה כן מתווכחים

הנסיבות המדויקות שבהן "הופל" מסוק האפאצ'י-לונגבאו ושני אנשי צוותו נשבו בעיראק, אינן ידועות עדיין. דיווחים מהמשך הלחימה מראים כי האפאצ'י-לונגבאו הוא אחת ממערכות הנשק החשובות והמוצלחות ביותר של מלחמת המפרץ השנייה. אבל, למרות הישגיו של המסוק, הצלחתו שוב נמהלת בסיפורים לא מחמיאים. תופעת ה"הצלחה-הלא-מוצלחת" חוזרת על עצמה כשמדובר באפאצ'י

נועם אופיר

לכל מלחמה יש התמונות המזוהות עמה. במלחמת ששת הימים היו אלה תמונות של מטוסים מצריים שרופים. במלחמת המפרץ הראשונה היתה זו התמונה של כוונת מטוס התקיפה שתיעדה פגיעת חימוש מונחה במטרה. מלחמת המפרץ השנייה עדיין בראשיתה, אך תמונה אחת כבר מזוהה איתה בצורה בולטת - תמונתו של איכר עיראקי קשיש, האוחז ברובה צ'כי ישן בידו ומאחוריו חונה בשלמותו פאר היצירה של הטכנלוגיה הצבאית האמריקאית - מסוק ה- AH-64D אפאצ'י-לונגבאו. המסוק שבמפגנים אוויריים נראה מרשים ומעורר יראה, נראה לפתע כציפור שמרטו את כנפיה.
התמונה הזו הפכה בין-לילה לסמלה של המלחמה. ברשתות הטלוויזיה הערביות היא משודרת שוב ושוב. המפלות שסופג הצבא העיראקי בשדה הקרב אינן חשובות. כך גם תמונות הטנקים האמריקאים השועטים ברחובות ערי עיראק. מה שחשוב זה לראות את האיכרים העיראקים רוקדים על מסוק האפאצ'י. לכאורה, ניצחון הרוח על הכוח.
הקשיש העיראקי, שלכאורה הפיל את האפאצ'י באמצעות רובהו המיושן, הפך לגיבור לאומי בעיראק בפרט ובמזרח התיכון בכלל. אפילו סדאם חוסיין, אם הוא אכן זה שהופיע בטלוויזיה, שיבח את אומץ ליבו של "מפיל האפאצ'י" בנאומו וקרא לאזרחים עיראקים אחרים לנהוג כך.
מסוק האפאצ'י-לונגבאו "המופל" ייצג עבור העיראקים את ההצלחה שלהם במלחמה - ניצחון הרצון והאומץ העיראקי על הטכנולוגיה האמריקאית. למעשה, מאז ה-24 במארס, היום בו צולם המסוק "המופל", לא עבר כמעט יום מבלי שהעיראקים דיווחו על הפלת מסוקי אפאצ'י נוספים.

כבר לא סמל לבזבזנות

הסיפור המדויק של הנסיבות שבהן "הופל" המסוק ושני אנשי צוותו נשבו אינו ידוע עדיין. דיווחים מהמשך הלחימה מראים כי האפאצ'י-לונגבאו הוא אחד ממערכות הנשק החשובות והמוצלחות ביותר של מלחמת המפרץ השנייה. אבל, למרות ההצלחה הרבה של המסוק בטבילת האש הראשונה שלו, הרי שפעם נוספת נמהלת הצלחתו של המסוק בסיפורים לא מחמיאים. הסיפור הזה של "הצלחה-לא-מוצלחת" חוזר על עצמו כשמדובר באפאצ'י.
ה-17 בינואר 1991 היה אמור להשתיק את כל המבקרים. הצלחה כל כך מושלמת במבצע כה מורכב, היתה יותר מאשר מבחן בגרות. למרות הספקות שהושמעו קודם והקולות שאמרו כי זו תהיה טעות להסתמך עליו, הוכיח מסוק האפאצ'י כי הוא יודע לעשות את מה שרוצים ממנו, ואולי גם יותר. אם עד אז היה האפאצ'י סמל לבזבזנות של הפנטגון ולחיבה היתרה לצעצועים יקרים שנראים טוב בפרוספקט, אבל לא עובדים כשצריך אותם, הרי שמלחמת המפרץ הפכה אותו להיות ה"צעצוע" שכל חיל-אוויר רוצה כמותו.
מסוקי האפאצ'י ירו את יריית הפתיחה של מלחמת המפרץ הראשונה, לפני כ-12 שנים. המסוק, שתוכנן במקור לצוד טנקים ולבלום פלישה מסיבית סובייטית למערב גרמניה, כחלק ממהלכי הפתיחה של מלחמת העולם השלישית, מצא עצמו מבצע תקיפת עומק נגד תחנות מכ"ם כדי לפלס את הדרך למאות המטוסים שעשו דרכם ליעדים שונים בעיראק.
מעטים זוכרים זאת, אך מבצע "סופה במדבר" לא היה טבילת האש הראשונה של האפאצ'י. קצת יותר משנה קודם לכן השתתפו שמונה מסוקי אפאצ'י במבצע "מטרה צודקת" - הפלישה האמריקאית לפאנמה. על התשובה לשאלה האם מסוק התקיפה הוכיח עצמו בטבילת האש הראשונה שלו יש מחלוקת עד היום. מצד אחד המסוקים ביצעו בהצלחה את משימותיהם וצברו שעות טיסה רבות בלילה, אחת מהיכולות היחודיות של המסוק, לפחות נכון ל-1989. מצד שני, המסוקים סבלו מבעיות טכניות רבות שפגעו קשות בזמינותם המבצעית. התקשורת האמריקאית העדיפה להתמקד בבעיות הרבות שנתגלו והתעלמה כמעט לחלוטין מההצלחת המסוקים בטבילת האש שלהם.
ערב מלחמת המפרץ נשמעו קולות בדבר הכישלון הצורם הצפוי למסוקי התקיפה היקרים במדבר הסעודי. המסוק, כאמור תוכנן במיוחד למתאר הלחימה האירופאי ולא לפעילות מתמשכת בחום ובחול האופיינים למפרץ הפרסי.
אבל, האפאצ'י הצליח במפרץ. לבד מביצוע תקיפת תחנות המכ"ם בדקות הראשונות של המלחמה, יותר מ-250 מסוקי האפאצ'י שנפרסו במפרץ היו מעורבים בגיחות רבות נגד כוחות קרקע עיראקיים. אם מחברים את כל המרכיבים ב"רשימת החיסולים" של מסוקי האפאצ'י, הנתון שמתקבל שווה ערך לצבא של מדינה קטנה. טנקים, נגמ"שים, תותחי נ"מ, משאיות - מה לא. החול והחום השפיעו על תיפקוד המסוקים, אבל האפאצ'י התמודד איתם לא פחות טוב מאשר כלי-טיס אחרים.
אחרי המלחמה במפרץ זכה האפאצ'י למעמד של כוכב. המצרים קנו אותו, היוונים, ההולנדים ואפילו הבריטים. בינתיים עבר המסוק שורה ארוכה של שידרוגים, חלק הגדול מהם על סמך לקחים שנצברו במפרץ. הרעיון היה לשפר את נקודות התורפה של המסוק, כך שבפעם הבאה שהוא ייקרא לדגל הוא יהיה טוב עוד יותר. במקביל פותח דגם חדש לגמרי, האפאצ'י-לונגבאו שהיה יותר מאשר תוכניתה השבחה כפי שהתייחסו אליו בתחילה. למעשה, מדובר במסוק חדש לגמרי בעל יכולות הגדולות בעשרות מונים מאלה של האפאצ'י הרגיל.
כאשר כוחות נאט"ו נערכו לקראת מלחמה ביוגוסלביה בראשית 1999 שולב האפאצ'י כחלק אינטגרלי מתוכניות הלחימה. למרות העובדה שהמבצע המתוכנן, "כוח מאוחד", נועד להיות מבצע אווירי נטו, כדי למנוע הסתבכות על הקרקע, הוחלט כי יכולותיו הייחודיות של האפאצ'י יהיו חיוניות בכל זאת.

הגיעו לבלקן, אבל לא השתתפו

אבל, כל נסיונותיו של גנרל ווסלי קלארק, המפקד הצבאי של כוחות נאט"ו והמפקד העליון של הכוחות האמריקאים באירופה, לקבל אישור להעביר מסוקים לאזור הבלקן, נכשלו. הבית הלבן חשש מהרושם שיתעורר אם יוודע כי המסוקים, שנועדו לסיוע לכוחות קרקע, אמורים ליטול חלק בלחימה. ממשל קלינטון סבר שנוכחות המסוקים תשדר מסר לפיו השלב הבא הוא מתקפת קרקע של כוחות נאט"ו. מתקפה כזו היתה בלתי-מקובלת על מרבית חברות נאט"ו. גנרל קלארק, אגב, קיווה להעביר בדיוק את המסר הזה לסלובודן מילוסביץ', שליטה הרודן של קוסובו.
לאחר מאמצי שיכנוע רבים ניאותו הבית הלבן והפנטגון לאשר את העברת מסוקי אפאצ'י לאזור הלחימה. אך בשל ויכוחים פוליטיים ובעיות לוגיסטיות קשות נדחתה העברת המסוקים שוב ושוב. בינתיים, בגלל החשש מהפגיעות הגדולה של המסוקים לטילי נ"מ ניידים הוחלט לצרף לכוח המסוקים גם משגרי רקטות ועוד מאות חיילים להגן עליהם. התוצאה של כל ההליך הזה היתה שבמקום לשלוח כוח מסוקים קומפקטי, נשלחה ארמדה גדולה. משלוח המסוקים לאלבניה, המדינה היחידה שהסכימה שהם יוצבו בשטחה, נחשב עד היום לאחת הפארסות הגדולות ביותר של הצבא האמריקאי בשנים האחרונות. אחרי שבועות רבים בדרכים ולאחר שהושקעו במבצע הפריסה קרוב לחצי מיליארד דולר (!), הוצבו 24 מסוקים בקרבת קוסובו. אבל, בכך לא תמו התלאות. הממשל הסכים להציב את המסוקים, אך סרב לאשר את השתתפותם בקרבות.
בעודם ממתינים לאור ירוק להיכנס לשטח האויב, עסקו צוותי המסוקים באימונים. בתוך ימים ספורים מהגעתם התרסקו שניים מהם. שני טייסים ניספו באחד המקרים. כאשר המבצע האווירי הסתיים נשלחו המסוקים הנותרים חזרה לבסיס האם שלהם בגרמניה - כל זאת בלי שירו ירייה אחת.
לאחר הכישלון הצורב באלבניה הפכו מסוקי האפאצ'י, פעם נוספת, לבדיחה הגדולה של הצבא האמריקאי. ועדות חקירה שונות הוקמו, בדקו וחקרו את הפיאסקו. פעם נוספת התגלה כי הצבא האמריקאי לא משקיע די משאבים בתחזוקה שוטפת של המסוקים וכי הטייסים היו לא מיומנים דיים בטיסה בשילוב עם אמצעי ראיית לילה. בהתחשב בכך שהמוטו של המסוק הוא "מלך הלילה", הרי שמדובר בסטירת-לחי מצלצלת.
ואז הגיעה המלחמה בטרור. מעט מאוד פורסם על הפעילות של מסוקי האפאצ'י במסגרת מבצע "חירות נצחית" באפגניסטן. במקרה של האפאצ'י, בייחוד אחרי יוגוסלביה, חוסר הפירסום הוא דווקא העדות הכי טובה להצלחה. מסוקי האפאצ'י שנטלו חלק באפגניסטן לא השתתפו באף מבצע מזהיר, אלא התמקדו בעשיית עבודה שחורה במסגרת המשימה שהם יודעים לעשות הכי טוב - סיוע לכוחות קרקע. עדות להיקף הפעילות נמצא בעובדה שאחד המסוקים צבר בחודש אחד כמות שעות טיסה שלרוב מתבצעת בשלושה חודשים של פעילות שגרתית.
הסיפור הבא אופייני ללחימה של האפאצ'י באפגניסטן. ב-2 במארס 2002, במסגרת פעילות שקיבלה את השם "אנאקונדה", היו מעורבים כוחות אמריקאים ובעלות-בריתם בקרב יבשתי קשה עם לוחמי הטליבאן ואל-קאידה. כמה לוחמים אמריקאים נהרגו אחרי שמסוק הצ'ינוק שלהם נפגע מאש אויב ונחת נחיתת ריסוק על צלע הר בעודו מנסה לחפש אחרי לוחם שהחליק ונפל ממסוק אחר.
על הקרקע המצב היה קשה. לוחמים אמריקאים לא מעטים מצאו עצמם לכודים מאחורי טרשים ושיחים, כשאש תופת נורית עליהם מכל עבר. מטוסי תקיפה שחגו באוויר היו חסרי אונים: הם לא יכלו להטיל את החימוש שלהם מפני שלא היו מסוגלים להבחין בין כוחות אויב לכוחות ידידותיים. הפיתרון היה מסוקי אפאצ'י.
אחד אחרי השני נכנסו מסוקי האפאצ'י לקרב. כל אחד מהם תקף עמדות אויב, ספג אש כבדה ונאלץ לקרטע חזרה לבסיס לאחר שנפגע בצורה קשה. המסוקים ספגו פגיעות רבות, הן מאש נשק קל והן רקטות ומקלעים כבדים. חמישה מתוך שישה מסוקים שנטלו חלק בסיוע לכוחות הקרקע נפגעו.
כך לדוגמה, אחד המסוקים נפגע במערכת ההנעה והחל לאבד שמן. בן הזוג שלו ספג גם הוא אש כבדה ששיתקה את מערכת הנשק שלו. שני המסוקים התרחקו מאזור הקרבות ונחתו בשטח. טייס המסוק הראשון זכר כי לפי פרסומי חברת "בואינג", יצרנית האפאצ'י, מסוגל המסוק לטוס במשך כמחצית השעה בלי שמן. הוא לקח מעט שמן מהמסוק השני, שהיה כאמור פגוע בעצמו, והוסיף למנוע שלו. שני המסוקים הצליחו להשלים את הטיסה חזרה לבסיס. המנוע אגב, תיפקד בהצלחה ללא שמן במשך כל 26 הדקות שארכה הטיסה. שני המסוקים, כמו גם מסוק נוסף שנפגע קשות קורקעו לתקופה מסויימת, אך הם תוקנו בעודם באפגניסטן ולא היה צריך להחזירם לארה"ב.

חטיבת המסוקים ה-11 - לכווית

נכון להיום ממשיכים מסוקי האפאצ'י לפעול באפגניסטן. משימתם העיקרית היא סיוע לכוחות המפטרלים על הקרקע בחיפוש אחרי לוחמי אויב ותקיפת מערות העשויות לשמש כמקומות מסתור. אבל בשעה שפעילות הביטחון השוטף נמשכת באפגניסטן, העיניים נשואות לכיוון אחר.
באמצע חודש אוקטובר האחרון התפרסמו בכלי התקשורת בארה"ב ידיעות על כך שחטיבת המסוקים ה-11 של הצבא האמריקאי, המוצבת דרך קבע בגרמניה, עושה את דרכה לכוויית. הרעש התקשורתי סביב מעבר החטיבה למפרץ נשמע מפתיע. כאשר כוח משימה של נושאת מטוסים נע לכיוון המפרץ אפשר להבין מדוע יש התייחסות מיוחדת לכך. אבל מה הסיפור כאשר מדובר בעוד יחידת מסוקים התשובה לכך נמצאת בהרכב של חטיבה 11 ובאימון שביצעה לפני שיצאה לכיוון המפרץ.
חטיבת המסוקים ה-11 מפעילה עשרות מסוקי אפאצ'י-לונגבאו, הגירסה המתקדמת ביותר של מסוק האפאצ'י. חלק מהמסוקים הללו מצוידים במכ"ם ה- APG-78, המאפשר להם להנחות טילי הלפייר מהגירסה מונחית המכ"ם. שילוב המכ"ם, הטילים והמערכות המתקדמות האחרות שהותקנו באפאצ'י-לונגבאו מעניקים למסוק יכולת חסרת-תקדים בתקיפת מטרות קרקעיות בכל מזג-אוויר וללא תלות בתנאי הראות.
היכולות של האפאצ'י-לונגבאו לא נעלמו מעיני מתכנני תוכניות המלחמה עם עיראק. המשימה העיקרית של המסוק כבר אינה סיוע לכוחות היבשה, אלא תקיפת מטרות איכות ודיכוי מערכי נ"מ של האויב. חלק ניכר ממשימות אלה מחייבות טיסות ארוכות לעומק שטח האויב, תוך ביצוע חניות תידלוק במנחתים מאולתרים. כל הרעיונות הללו ואחרים נבחנו בתרגיל מקיף שערכה חטיבת המסוקים ה-11 בפולין במהלך חודש ספטמבר. התרגיל, "תקיפת ניצחון", שמו, בחן את היכולת של מסוקי האפאצ'י-לונגבאו לטוס עמוק בשטח עוין, תוך התמודדות עם מערכות נ"מ מתקדמות. התוצאות, כך נראה, היו טובות. התקווה היתה כי הקלישאה המפורסמת "קשה באימונים, קל בקרב" תתגלה כנכונה.
ב-20 במארס החל באופן פורמלי מבצע "חירות לעיראק". באזור המפרץ המתינו למעלה מ-150 מסוקי אפאצ'י, רבים מהם מדגם לונגבאו החדיש, נכונים לטול חלק בקרבות. טבילת האש הראשונה של הדגם החדיש של האפאצ'י היתה אמורה להוכיח כי האפאצ'י עודנו מסוק התקיפה המתקדם בעולם. אבל, ספק אם מישהו האמין שהעניינים יתנהלו כפי שאירע בשטח.
ב-24 במארס ביצעה חטיבת המסוקים ה-11 פשיטה רבת-משתתפים. קרוב ל-40 מסוקי אפאצ'י, לרבות מדגם לונגבאו, יצאו במטרה להכות בכוחות השריון של אחת מדיווזיות משמר הרפובליקה. בהתחשב בכך שכל מסוק מסוגל לשאת 16 טילי הלפייר, מדובר בכוח אש מדהים. האמריקאים, כך נראה, האמינו כי הם הולכים לשחזר את "מטווחי הברווזים" משלבי הסיום של מלחמת המפרץ הקודמת, שבה הצליחו מסוקי האפאצ'י להשמיד בתוך שעות עשרות מטרות שריון עיראקיות.
ייתכן שעקב ביטחון-יתר או אמונה מוטעית בנוגע ליכולת ולנחישות של הצבא העיראקי, התקרבו המסוקים לעבר שטח התקיפה בלי לשמור על מקדמי זהירות מתאימים. על פי כמה מהדיווחים נתקלו המסוקים במכת אש עיראקית של מקלעים כבדים ורקטות RPG. מערכות הלוחמה האלקטרונית המתוכננות להתמודד עם איומי נ"מ מתקדמים אינן רלוונטיות כלפי סוג זה של איומים. לדברי כמה טייסי אפאצ'י שנטלו חלק בפעילות מבצעית באפגניסטן, כמו גם במלחמת המפרץ הקודמת, האש שנורתה לעברם היתה חזקה בהרבה מזו בה נתקלו בעבר.
התוצאה - אחד המסוקים נפגע, כנראה, ונאלץ לנחות בשטח. שני טייסיו נפלו בשבי. זה המסוק שהופל, כביכול על-ידי האיכר העיראקי. לפי כמה דיווחים ניסו האמריקאים להוציא אל הפועל מבצע חילוץ, אך זה נכשל. כמה שעות אחרי שהופיעו הצילומים של המסוק בטלווזיה העיראקית, הוא הופצץ והושמד מהאוויר על-ידי מטוסים אמריקאים כדי שרכיביו הסודיים לא ייפלו בידי העיראקים.
אבל, בכך לא הסתיימו הבעיות של כוח מסוקי האפאצ'י. 30 מסוקים נוספים נפגעו בדרגות שונות של חומרה. לפי אחד הדיווחים, נפגע אחד המסוקים בצורה כה קשה במנועיו, עד שנאלץ לבצע נחיתת ריסוק במנחת ממנו המריא. חלק גדול מהמסוקים הפגועים תוקנו בשטח וחזרו לפעילות בימים הבאים. ניתן לראות בעובדה שלמרות הפגיעות הרבות רק מסוק אחד נפל בשטח עדות לכושר השרידות הגבוה של המסוק, גם לאחר שנפגע.
פיקוד המרכז של הצבא האמריקאי טען, כי מסוקי האפאצ'י הצליחו לפגוע בכמה מטרות בפשיטה הגדולה שלהם, אך כתב טלוויזיה אמריקאי המצורף לחטיבת המסוקים שנטלה בה חלק טען, כי הפשיטה נכשלה. פעם נוספת צץ פער בין העובדות כפי שתוארו על-ידי אנשים שנמצאו בשטח לבין הדיווחים הרשמיים של פיקוד מרכז.
באופן לא מפתיע, בעקבות התוצאות הבעייתיות של התקיפה הופיעו שוב דיווחים בכלי התקשורת על כך שהאפאצ'י, כביכול, סובל מבעיות רבות מדי וכי הוא פגיע מאוד, גם לנשק קל. העובדה שלמרות הפגיעות הקשות הצליחו רוב המסוקים לשוב לבסיס נשכחה. האפאצ'י חזר להיות שק חבטות.
אבל, הצבא האמריקאי לא איבד את אמונו במסוק המתקדם. לאחר שבוצעו כמה שינויים בשיטות התקיפה שלהם, שבו מסוקי האפאצ'י לבצע פשיטות רחבות היקף על כוחות משמר הרפובליקה. כך למשל, לפי אחד הדיווחים, במהלך אחת התקיפות גרמו מסוקי האפאצ'י לכוחות העיראקים לחשוף את מקומם. ואז, אלה הותקפו מהאוויר על-ידי מטוסי תקיפה ומסוקי האפאצ'י עצמם והן על-ידי ארטילריה של כוחות הקואליציה.
העובדה שכוחות הקרקע של ארה"ב ובריטניה התקדמו במהירות לעומק שטח עיראק, תוך שהם מתפרסים על שטחים נרחבים חייבה את כוחות הקואליציה להשקיע מאמצים רבים בהבטחתם מפני התקפות של כוחות צבא וגרילה עיראקים. משימה זו הוטלה פעמים רבות על מסוקי האפאצ'י שביצעו אותה בהצלחה. סרטי ירי שהוצגו במהלך התדרוכים היומיים של פיקוד מרכז מוכיחים זאת.
בניגוד למלחמות קודמות, הפעם ניתן להתרשם מהצלחת מסוקי האפאצ'י בזמן אמת. בשידורי הטלוויזיה ניתן לראות, לא פעם, בשידור חי, כוח קרקעי אמריקאי שמותקף על-ידי העיראקים ואז הוא מזמין מסוקי אפאצ'י כדי לסייע לו. האפאצ'י, כך נראה, וכך גם ניתן להבין מהכתבים המצורפים ליחידות הלוחמות, אהובים מאוד על הכוחות היבשתיים הנזקקים לשירותיהם.
נתונים סטטיסטיים מדויקים על פעילות מסוקי האפאצ'י במבצע "חירות לעיראק" עדיין אינם ידועים. כך למשל, מתמונות שהתפרסמו בכלי התקשורת, כמו גם מדיווחים של כתבים בשטח עולה, כי נוסף למסוק שנפל ב-24 במארס איבדו האמריקאים עוד כארבעה מסוקי אפאצ'י בתאונות, מרביתם מדגם לונגבאו. מרבית התאונות הללו התרחשו בשעת ההמראה או הנחיתה כאשר המסוק נכנס לסופות חול.
בשלב זה, ההצלחה של מסוקי האפאצ'י בכלל, ומסוקי האפאצ'י לונגבאו בפרט, עדיין מואפלת בשל התמונה של מסוק האפאצ'י שלצדו המון עיראקי חוגג. אך מהפרטים הידועים לנו עולה כבר עתה, כי עם תום הקרבות יתגלה פעם נוספת כי האפאצ'י הוא רכיב חיוני במערך הלחימה האמריקאי.
אחרי מלחמת המפרץ הקודמת צויין האפאצ'י כאחת משלוש מערכות הנשק החשובות ביותר במלחמה. יהיה זה הימור די בטוח להניח שגם בסופה של מלחמה זו יזכה מסוק התקיפה המתקדם למקום של כבוד. אבל, את התמונה של האיכר המנופף ברובה המיושן שלו קשה יהיה למחות מהזכרון.טבילת האש המוצלחת

עוד באותו מדור

אש "ידידותית" - עדיין בעיה

במלחמת המפרץ הראשונה אש ידידותית גבתה 35 מתוך 148 ההרוגים האמריקנים. במלחמה הנוכחית הנתונים טרם נודעו, אך ברור ששיעור ההרוגים מאש ידידותית גבוה

ההצגה הכי טובה בעיר

מלחמת המפרץ השנייה, או בשמה הרשמי "מבצע חירות לעיראק", היא ללא ספק המלחמה המתוקשרת ביותר בתולדות המלחמות המודרניות - מה שלא מבטיח שהצופה, המאזין או הקורא מקבל מידע אמין ומדויק