בטאון חיל האוויר

ביטאון
גיליון 150 (251) 01/04/03

מלחמת המפרץ II | מלחמת המפרץ II

לא כל פצצה - טיפשה

מבצע "חירות לעיראק" עורר מחדש את הוויכוח על שימוש בפצצות מיצרר. אך חלק לא מבוטל מפצצות המיצרר שבהן נעשה שימוש במהלך המבצע הוא מהדור החדש - כך שלא מדובר בפצצות "טיפשות", אלא בחימוש מונחה

נועם אופיר

במלחמה הנוכחית במפרץ, כמו גם במבצעים צבאיים אחרים בשנים האחרות, התעורר ויכוח ציבורי סביב נושא השימוש בפצצות מיצרר. ויכוח זה, המתנהל מעל דפי העיתונים וברשת האינטרנט, זכה גם לתהודה פוליטית רבה לאחר שהפך לנושא לויכוח בפרלמנט הבריטי.
הטענה העיקרית נגד פצצות המיצרר הוא שהן אינן מדויקות. כידוע פצצת מיצרר היא לא יותר מאשר מיכל שבתוכו עשרות או אף מאות פצצות קטנות - תתי-חימוש. היכולת לפזר מטען גדול על שטח רחב הופכת את פצצת המיצרר לנשק יעיל מאוד נגד ריכוזים גדולים של חיילים וכלי רכב לא משוריינים. תיאורטית, יכול מטוס אחד הנושא כמה פצצות מיצרר לפגוע בכוח קרקעי גדול.
הבעיה הגדולה, העומדת גם בבסיס המחלוקת סביב נשק זה, היא שעד כה פצצות המיצרר היו "טיפשות", כלומר הן נעדרו מערכת הנחיה. הפיזור של תתי-החימוש על שטח רחב גרם לא פעם לפגיעה באזרחים. מבחינה סטטיסטית אחוז לא קטן מתתי-החימוש מתגלה כנפל או שאינו פוגע במטרה. לכן, הנזק העקיף של חימוש זה עלול להיות גדול.
בנוסף, בעיה נוספת הקשורה לנשק זה התגלתה ביוגוסלביה. מתברר כי הצבע של מרבית תתי-החימוש האמריקאיים זהה לזה של עטיפת מנות החירום ההומאניטריות שמחלקים החיילים האמריקאים או מטילים מהאוויר כדי לסייע לאוכלוסיה האזרחית. התוצאה: אזרחים לא מעטים נפצעו או נהרגו לאחר שטעו וחשבו שתת-החימוש הוא מנת אוכל. האמריקאים הודיעו כי פצצות חדשות שייוצרו ייצבעו בצבע שונה מזה של מנות הסיוע ההומאניטרי, אך גם במלחמה הנוכחית נעשה שימוש בתתי-חימוש בצבע דומה.
אך יש להעמיד דברים על דיוקם: ראשית, ממרבית הפרסומים עולה, כי כוחות הקואליציה עושים שימוש בפצצות מיצרר רק נגד כוחות צבא עיראקים הפרושים בשטח. אין כל תועלת בזריקת פצצות מיצרר על שטח מיושב, במיוחד בעיר גדולה כמו בגדד.
שנית, חלק לא מבוטל מפצצות המיצרר בהן נעשה שימוש במהלך מבצע "חירות לעיראק" הוא מהדור החדש של הפצצות כך שכבר לא מדובר בפצצות "טיפשות" אלא בחימוש מונחה. כך לדוגמה, ב-2 באפריל, ביצעו מפציצי B-52 תקיפה ראשונה שבה נעשה שימוש בפצצות CBU-105 - פצצת מיצרר מתקדמת המפזרת עשרה תתי-חימוש מסוג BLU-108, שכל אחד מהם מתפצל בעצמו לארבעה תתי-חימוש נוספים. סך הכל מפזרת הפצצה 40 תתי-חימוש חכמים המתבייתים על חום המנוע של רכבי האויב. בנוסף, הפצצה עצמה מצויידת במערכת מיוחדת (WCMD) שנועדה לפצות על סטיות במעוף שלה, הנגרמות כתוצאה מתנאי מזג אוויר, דוגמת רוח חזקה. במידה ותת-החימוש לא מצליח לאתר מטרה, הוא אמור לנטרל עצמו.
מפציצי ה- B-52 השתמשו בפצצות החדשות לתקיפת כוחות שריון של משמר הרפובליקה. מבדיקה ראשונית שביצע חיל-האוויר האמריקאי עולה, כי הפצצות השמידו כמה טנקים עיראקיים.

עוד באותו מדור

טבילת האש המוצלחת של ה"סטורם שאדו"

מעטים יודעים זאת, אבל גם צרפת נוטלת חלק פעיל במלחמה. מבצע "חירות לעיראק" היווה הזדמנות לטבילת-אש עבור ה"סטורם שאדו" - נגזרת בריטית של ה"אפאש", אחד מכלי-הנשק המתוחכמים והמתקדמים ביותר שפותחו בצרפת. מדובר בטיל שיוט ארוך טווח (300 עד 500 ק"מ) בעל דיוק גבוה במיוחד וראש קרבי גדול, המסוגל לחדור בטון מזוין בעובי של כשלושה מטרים

עם הצלחה כן מתווכחים

הנסיבות המדויקות שבהן "הופל" מסוק האפאצ'י-לונגבאו ושני אנשי צוותו נשבו בעיראק, אינן ידועות עדיין. דיווחים מהמשך הלחימה מראים כי האפאצ'י-לונגבאו הוא אחת ממערכות הנשק החשובות והמוצלחות ביותר של מלחמת המפרץ השנייה. אבל, למרות הישגיו של המסוק, הצלחתו שוב נמהלת בסיפורים לא מחמיאים. תופעת ה"הצלחה-הלא-מוצלחת" חוזרת על עצמה כשמדובר באפאצ'י