בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 154 (255) 01/12/03

כתבות

טייס ישראלי גאה

האחים פנחס ונתן (ניוטק) ברחו יחד מפולין עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ובליבם החלום לעלות לארץ ישראל ולהיות טייסים בחיל-האוויר הישראלי. למרות שאיבדו את כל משפחתם בטרבלינקה, נדדו בהרי קווקאז, ונלחמו בשורות הצבא הפולני הם לא וויתרו אפילו לרגע אחד על החלום, עד שהפך למציאות. בתחילת חודש ספטמבר הלך ניוטק לעולמו, משאיר מאחוריו שובל אדיר של עשייה ותרומה לחיל-האוויר. סיפור יוצא דופן על אהבת טיס וציונות

אסף ולדן

ניותק אלדר נולד בביאליסטוק בשנת 1926, בן לנחמה ומשה. אביו היה פרופסור לספרות בגימנסיה העברית בעיר, שעם בוגריה נמנו חיים נחמן ביאליק ושאול טשרניחובסקי. האחים פנחס (פיני) וניותק שהו במחנה נופש בעיירה דרוזניק כאשר פלשו הנאצים לברית-המועצות ביוני 1941. נגזר עליהם שלא לשוב עוד לעולם לעירם ולמשפחתם.

בלב כבד אך בראש מורם, עשו השניים את דרכם מזרחה. פיני הוביל את אחיו הצעיר שהיה בן ארבע-עשרה ויחד התחילו ללכת. הם נדדו בנוף הצחיח של הרי קווקאז, אם ברגל ואם על סוסים, עד שהחליטו להתמקם בעיירה קטנה שבהרים.

כעבור שנתיים השלים ניותק את לימודיו התיכוניים ובמקביל החל הצבא האדום להתאושש ולהדוף את הגרמנים. מונעים על-ידי חלומות על פלשתינה, החליטו האחים להצטרף לצבא הפולני האדום, שהתארגן באותם ימים על גבול אוקראינה. לאחר תקופה קצרה של עבודה פקידותית במטה, הגיע יום אחד ניותק לאחיו הבכור וסיפר לו בהתרגשות את השמועה המתרוצצת במסדרונות המטה על הקמת חיל-אוויר. "הוא היה המצפן שלי...", נזכר פיני בחיוך באחיו הצעיר. בדרך מקרה נודע להם על גנרל יהודי המשמש בתפקיד מפתח במיפקדה והם החליטו לדבר על ליבו.

"אנחנו חולמים על פלשתינה", אמרו לו, "רוצים לטוס ולהשתתף באופן פעיל במלחמה". אותו גנרל השתכנע ועוד באותו הערב המריאו האחים היישר לבית-הספר לקצינים נווטים, מגמת מפציצי לילה. "אנחנו מעולם לא הסתרנו את זהותנו היהודית", מספר פיני בחיוך, "תמיד אמרנו בגאווה: אלדר". מפאת המלחמה נאלצו האחים לעבור קורס מזורז שכלל עד 18 שעות לימוד ואימון ביממה ללא שבתות וללא חגים, פרט לראש השנה ויום כיפור בהם התעקשו בכל תוקף למלא את מצוות החג.

האחים אלדר סיימו בהצלחה את תהליך הכשרתם וקיבלו דרגות סג"ם וכנפיים. עד תום המלחמה במאי 1945 טסו בחיל-האוויר הפולני ואף השתתפו בהפצצת גרמניה. "בזמן המלחמה הנווט היה מפקד המטוס", מסביר פיני, "אז לא היה המכשור שיש היום והיינו צריכים לעבוד עם מפות, להיעזר בכוכבים וזו הייתה מיומנות בפני עצמה". בעלות-הברית ניצחו במלחמה והאחים אלדר סופחו לטייסת הממשלה הפולנית. את שארית השנה בילו בהטסת פוליטיקאים, גנרלים ודיפלומטים פולנים ברחבי אירופה. מפקדיהם של פיני וניותק ידעו על שאיפותיהם הציוניות ודאגו לכך שלא יהיו בו זמנית באותו חלק של אירופה, מחשש לעריקה משותפת. מה שאותם מפקדים לא ידעו הוא שהאחים ניצלו את ההזדמנות בכדי לקשור קשרים עם חוגים ציוניים שונים באירופה.

גזר דין מוות
הידיעה על כך שאיש ממשפחתו לא שרד את השואה הביאה את ניותק להבנה כי מקומו בארץ ישראל. הוא ופיני נדרו נדר לעשות את כל המאמצים הדרושים בכדי לעלות ארצה. בסוף שנת 1945 אזרו האחים אומץ וערקו, בהיותם חיילים בשירות סדיר, לברלין. על מעשה זה הם נשפטו שלא בפניהם ונגזר עליהם עונש מוות.

בשלב זה התפצלו האחים לראשונה. ניותק המשיך לאיטליה, שם חבר לאנשי הקשר שלו והצטרף לשורות האצ"ל. בזיכרונותיו כתב ניותק: "האמנתי כי תודות להכשרתי וניסיוני הצבאי אוכל לתרום ללחימה לעצמאות ולהקמת מדינת ישראל".

בעזרתם של אנשי עלייה ב' הצליח ניותק לעלות על סיפונה של אוניית מעפילים ולהפליג לפלשתינה. ההתרגשות הייתה עצומה ואף יותר כשהתברר שהייתה זו אחת האניות האחרונות שזכו לעגון בארץ בטרם התחילו הבריטים להפנות את אניות העולים לקפריסין.

ניותק עשה את חיפה לביתו הזמני. במקביל ללימודיו בטכניון הצטרף למחתרת הלח"י בהנהגתו של יצחק שמיר, לימים ראש הממשלה. שמיר היה גם הוא בוגר הגימנסיה העברית בביאליסטוק ותלמיד של אביו של ניותק.

ניותק הוכר בשורות הלח"י כלוחם ללא חת וזכה לכינוי "שלום". עם הקמת המדינה וצה"ל הוא הצטרף לחיל השריון ואף השתתף בקרב לכיבוש יהודייה, בפיקודו של יצחק שדה.

צילומים פיראטיים בשמי מצרים
אחרי שהגשים את חלקו הראשון של חלומו והיה לתושב מדינת ישראל העצמאית, הגיע החלק השני עם הקמתו של "שירות האוויר". בתזמון מושלם, הצטרף פיני לאחיו הצעיר ועלה ארצה יחד עם אשתו הטרייה. האחים לבית אלדר התנדבו לחיל-האוויר והפכו לנווטים מן המניין. ניותק זכור במיוחד מאותה תקופה בזכות גיחה אחת יוצאת דופן בתעוזתה וחלוציותה. אל"ם (מיל') ח"כ אליעזר "צ'יטה" כהן, מספר בספרו "השמיים אינם הגבול" על הגיחה האסורה:

"טייסת המוסקיטו הייתה מוקדשת רובה ככולה לענף חדש שהתפתח במפקדת חיל-האוויר והוא המודיעין האווירי. בדרך אופיינית מאוד לאווירה באותם ימים, לא כפרי מחשבה תחילה אלא תוצאה של יוזמה מקומית שאיננה כבולה לפקודות ולמשמעת המריאו בתאריך 3 בספטמבר 1953, אל"ם (מיל') שלמה להט והנווט נתן "ניותק" אלדר מבלי לשאול איש מהממונים עליהם במוסקיטו למרחב האווירי של אלכסנדריה ובחזרה. למחרת חזרו והמריאו, הפעם למרחב האווירי של קהיר. במוסקיטו היו מצלמות אוויר משוכללות. טווח טיסתו הגיע לסביבות 2,700 ק"מ ותקרת הטיסה הייתה 11 ק"מ. נתונים אידיאליים לטיסות צילום בעומק מדינות ערב, עם סיכוי כמעט אפסי להפלה על-ידי מטוסי הקרב או על-ידי מערכות הנ"מ שהיו בידי מדינות אלו בעת ההיא. המוסקיטו של שלמה להט וניותק אלדר חג כשלוש שעות בגובה שבעה ק"מ מעל מרחב קהיר, מתוכן כחצי שעה בשמי העיר, צילם את שדות התעופה המצריים באיזור לאורך ולרוחב, מבלי שנתקל בהפרעה כלשהי. התמונות הוצגו בפני המטה הכללי ושר הביטחון. איכותן המעולה ובעיקר העובדה שהושגו ללא נזק ומבלי שהגיחה הפרטיזאנית תגרור תקרית צבאית או מדינית, השכיחו את עבירת המשמעת של להט ואלדר. תשעה חודשים בדיוק נמשך ההיריון במיפקדת החיל מאותו יום עד שהקימו מתוך הטייסת את גף הצילום. יוזמתו של להט חתמה את עידן טיסות הצילום המוגבלות וההססניות". חשוב לציין גם שאותם צילומים היוו בסיס מרכזי לעבודת המודיעין לפני מבצע "קדש" ובמהלכו.

לימים המשיך ניותק להתקדם בסולם הדרגות ומילא תפקידי מפתח בחיל. אחד מפקודיו בעבר, פרופ' אלי שמיר תיאר את ניותק המפקד: "מפקד כמו ניותק קשה מאוד למצוא: ראש פתוח, אינטיליגנציה כובשת, חיוניות וכושר פעולה. שילוב נדיר של סמכות וחברות. זכינו ממנו לחופש פעולה, תמיכה נמרצת ופירגון, ונהנינו מקשריו המצוינים עם מפקדי חיל-האוויר". קשריו הטובים עם מפקדי החיל לדורותיהם וההערכה שזכה לה ניכרת במסמך שכתב מפקד חיל-האוויר האלוף עזר ויצמן בו הוא מתאר את ניותק כ"קצין בעל אינטילגנציה בלתי רגילה ויצירתיות בלתי מוגבלת".

עונש המוות בוטל
ניותק אלדר המשיך לשרת כאל"ם במילואים והשתתף בחמש מלחמות ישראל כקצין האחראי על קישור בין כוחות האוויר לכוחות הים והיבשה. באזרחות שימש בין השאר כיועץ אווירי למשרד הביטחון וחבר מועצת המנהלים של התעשייה האווירית. גם דור ההמשך של משפחת אלדר ממשיך את המסורת בחיל-האוויר. שתי בנותיו של ניותק שירתו בחיל וכך גם בנותיו ונכדיו של פיני. לפני כשנתיים הוזמנו האחים פיני וניותק אל הנספח הצבאי הפולני ובטקס מרגש קיבלו כנפי כבוד, תעודת הערכה וניותק אף זכה לקבל דרגת קפיטן. הם גם שמחו לגלות שפסק דין המוות שלהם בוטל.

בחודש ספטמבר האחרון נפטר ניותק והוא בן 77. כמו אחרים מדור המייסדים של חיל-האוויר, זכה גם הוא בערוב ימיו לראות חיל-אוויר גדול וחזק המגן על שמיה של מדינת ישראל.

עוד באותו מדור

רמת דוד

תחנת נסיונות חקלאית ובית ספר לילדים פושעים. מחנך קפדן עולה מגרמניה וטייס קרב בריטי צעיר שנחת בשדה תירס קצור, נפגשים ב–10 ביוני 1941 בצריף קטן בעמק יזרעאל המערבי. תחנת הנסיונות עברה זה מכבר לרחובות, המוסד לנוער הועתק לגוש תל–מונד בשרון, הטייס חזר לארצו וקנה את עולמו כסופר. את שדה התירס כבשו מסלולי בסיסו הצפוני של חיל–האוויר הישראלי. והצריף ?... אבי משה–סגל , אוצר מוזיאון חיל–האוויר בחצרים, יצא למסע בהיסטוריה של בסיס רמת–דוד ופגש את נקודת ההתחלה

סיכום עולמי 2003

תהפוכות רבות עברו על התעופה העולמית במשך שנת 2003. אירועים משמחים דוגמת שיגור הסיני הראשון אל החלל עמדו בצלם של אירועים כמו המלחמה המתוקשרת בעיראק והתרסקותה של מעבורת החלל קולומביה. אלה האירועים הבולטים בשנה החולפת