בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 154 (255) 01/12/03

כתבות | משמרת לילה

משמרת לילה במרכז החיזוי החילי

עבור רובנו, בואם של החורף והגשם מעלים מחשבות חמימות על שמיכת פוך וכוס תה, אלא שעבור יחידת החיזוי של מטה חיל-האוויר זה אומר עבודה והרבה. כשאני מגיע ליחידה הם נמצאים בעיצומה של החלפת משמרת. שלושה קצינים שסיימו משמרת של עשרים וארבע שעות, מעדכנים את מחליפיהם לגבי היום שהיה. "אני צופה ששני הלילות הקרובים יהיו חשוכים...", אומר לי אחד מהם בחיוך, אך דומה שזה הנושא היחידי שיש עליו קונצנזוס. "יהיה ערפל כבד ברמת-דוד הלילה", אומר אחד החזאים, אך מיד קם מי שיחלוק עליו: "עליית האוויר תיצור עננים רבים באיזור, מה שיפחית את הסיכוי לערפל". "תיתכן גם רוח חזקה שתפזר את הערפל", אומר שלישי. למעלה משעה נמשך הדיון בו משמיע כל אחד ואחד מהחזאים את הערכתו לגבי שלושת הימים הבאים ובסופו מסכם מפקד הגף את ההערכות לכמה משפטים קצרים, אשר יאשרו או ישללו מאות פעילויות המתוכננות בחיל בימים הקרובים

אסף ולדן

את החדר ממלאים עשרות מסכי את החדר ממלאים עשרות מסכי מחשב, שעל כל אחד מהם תמונה מופשטת מעניינת מקודמתה. תמונות אלה מספרות כל אחת סיפור שונה ומהוות השתקפות של מודלים שונים לחיזוי מזג האוויר בשעות הבאות. על פי המודל של אוניברסיטת תל אביב יירד גשם שוטף, אך המודל הגרמני חוזה דווקא ממטרים פזורים. "ישנן כמה דרכים להסתכל על אותו מצב", מסביר סגן אדם, קצין חזאות במקום, "זו הסיבה לחילוקי הדעות הרבים שיש כאן". על הקיר תלויות מפות סינופטיות המתארות את כל המתרחש מאירופה ועד עיראק בהפרשים של שלוש שעות, לפי שעון גריניץ' כמובן. "ליחידה שלנו אין אח ורע בארץ", מספר לי מפקד היחידה, סא"ל דודי עדרי. "מעבר להיבט הבטיחותי", הוא ממשיך, "יש לחיזוי טוב גם יכולת מכרעת לצפות את מידת ההצלחה של המשימה ולמנוע בזבוז של שעות טיסה יקרות. "

התדריך נגמר והגשם מתחיל ואיתו גם עבודת הלילה האמיתית. חיל האוויר על יחידותיו השונות מתחיל לבקש מידע על הנעשה באוויר ובשמי הלילה. "ערפל, גשם חזק ורוחות", מודיע החזאי סגן אדם לגדוד נ"מ שנמצא בצפון הגולן וממהר לעדכן את בסיס רמת-דוד. סגן מני מביט בתמונת הלווין האחרונה ומנסה לצייר תמונת מצב לטייסים מטייסת קרב מהדרום שהוזנקו לפני פחות מדקה. בקו השני טייסת מסוקים מתעניינת במזג האוויר ברמאללה, יחידה 669 שואלת על עומס הקור מחר אחרי-הצהריים, טייסת המזל"טים מתלבטת בכדאיותה של טיסת צילום לאור מצב העננות וכמובן שכל טיסת תובלה המתוכננת לאותו יום צריכה לדעת מה קורה. "תעברו לרבע-שעתיות", אומרים החזאים לעמדת הצופות, ואלה מעבירות את הבקשה למטאורולוגיות בבסיסים.

"המטאורולוגיות בבסיסים הן אחד ממקורות המידע החשובים שאנו נשענים עליהם", מסבירה סגן רימון, קצינת ההדרכה של היחידה, "בכל בסיס של חיל-האוויר בארץ ובמספר נקודות נוספות ישנן מטאורולוגיות שמעדכנות אותנו לגבי מצב העננים וגובהם, ראות, גשם מקומי וכדומה. למרות שיש לנו נתונים על כל מקום בארץ, יש פעמים שקשה לראות את המגמות המקומיות בכל איזור רק על-פי תמונות הלווין". "מבחינתנו", אומר סגן אדם, "טעות של חצי שעה בחזיית גשם היא שולית, אבל עבור יחידה שנמצאת בתרגיל בשטח זה עושה את כל ההבדל".

אמנם החורף הוא העונה המשמעותית יותר לנתוני מזג האוויר-גשם ועננות, אך גם בקיץ מספק מרכז החיזוי את נתוני עומס החום ותנאי הראות בכל איזורי האימון בחיל. משימות ותרגילים קמים ונופלים על מזג אוויר חם או קר.

במורשת מרכז החיזוי ישנם סיפורים רבים על "הצלת" משימה בזכות דיוק הנתונים אותם העבירו לטייסת. לכאורה מדובר רק במזג האוויר אך לפעמים זהו הקו המפריד בין חיים למוות.
לחדר החזאים מגיעים לחדר החזאים מגיעים כל הזמן נתונים חדשים וכמויות המידע האדירות עלולות לגרום לעין בלתי מזוינת לאבד את הצפון מהר מאד. חוץ מהמטאורולוגיות ברחבי הארץ כאמור, הם מתעדכנים גם באתרי האינטרנט השונים המספקים מידע מטאורולוגי, מגדלי פיקוח, מרכז החיזוי הארצי בבית-דגן, תמונות לוויניות, מכ"מי גשם בשתי נקודות בארץ, בלוני חיזוי ועוד היד נטויה. בכיוון ההפוך הנתונים זורמים החוצה אל כל הטייסות, יחידות הקרקע ועדכון התחזית ברשת האינטרנט החיילית כל שעה עגולה.

עשרים וארבע שעות עברו, עוד משמרת הגיעה לקצה. בחוץ הגשם נרגע, והשמיים מתחילים להתבהר. יהיה טוב, מבטיח החזאי, אולי מעונן חלקית.

עוד באותו מדור

האחים אלדר (יושב מימין פנחס, עומד משמאל ניותק) יולי 1945

טייס ישראלי גאה

האחים פנחס ונתן (ניוטק) ברחו יחד מפולין עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ובליבם החלום לעלות לארץ ישראל ולהיות טייסים בחיל-האוויר הישראלי. למרות שאיבדו את כל משפחתם בטרבלינקה, נדדו בהרי קווקאז, ונלחמו בשורות הצבא הפולני הם לא וויתרו אפילו לרגע אחד על החלום, עד שהפך למציאות. בתחילת חודש ספטמבר הלך ניוטק לעולמו, משאיר מאחוריו שובל אדיר של עשייה ותרומה לחיל-האוויר. סיפור יוצא דופן על אהבת טיס וציונות

רמת דוד

תחנת נסיונות חקלאית ובית ספר לילדים פושעים. מחנך קפדן עולה מגרמניה וטייס קרב בריטי צעיר שנחת בשדה תירס קצור, נפגשים ב–10 ביוני 1941 בצריף קטן בעמק יזרעאל המערבי. תחנת הנסיונות עברה זה מכבר לרחובות, המוסד לנוער הועתק לגוש תל–מונד בשרון, הטייס חזר לארצו וקנה את עולמו כסופר. את שדה התירס כבשו מסלולי בסיסו הצפוני של חיל–האוויר הישראלי. והצריף ?... אבי משה–סגל , אוצר מוזיאון חיל–האוויר בחצרים, יצא למסע בהיסטוריה של בסיס רמת–דוד ופגש את נקודת ההתחלה