בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 154 (255) 01/12/03

כתבות

ערב עם ערבה

מטוס הערבה אינו נמצא בכותרות כמו שאר מטוסי חיל האוויר. רק מעטים מודעים ליכולותיו של המטוס המאפשרות לו להשתתף במגוון פעילויות רחב ביותר. כתב הביטאון הצטרף לטייסת הערבות וגילה איך תופסים "זברה" עם מטוס ערבה

נתנאל שלומוביץ, צילום: ליאור דיין

המדבר נצבע בירוק דרך משקפות ראיית הלילה. אורותיהם של ישובים קטנים מנצנצים במרחק. בחשכה, מנווט מטוס ערבה של חיל-האוויר בין הרים, גאיות ונחלים באיזור הנגב. האווירה בתא הטייס, הנתיב המשתנה, קרבתו של המטוס אל הקרקע - כל אלה מרמזים על כך שאין זו סתם עוד טיסת תובלה רגילה. "עוד 30 שניות להצנחה", אומר סג"ם י', טייס צעיר בטייסת "הדקוטה". המטוס מגביר מהירות. רוח עזה חובטת בכנפיים. טייס המשנה מתבונן במפות הניווט ומזהיר מפני סוללת טילים המסוגלת לאיים על המטוס. "חמש שניות להצנחה", מודיע סג"ם צ'. מטרת המשימה היא להצניח אספקה לכוחות הקרקעיים הנמצאים בשטח. במשימה כזו, דיוק הוא הכרחי. "טוב מאוד", אומר בחיוך סרן ע', מפקד המשימה. "בול בנקודה". אבל דלת תא המטען עדיין סגורה, המטוס לא הצניח דבר ולאחר מבט חפוז בבטן המטוס ניתן לשים לב שכלל אין מטען שאפשר יהיה להצניח. חוץ מזה: למי בכלל יצא לשמוע לאחרונה על סוללות טק"א (טילי קרקע-אוויר) סובייטיות הממוקמות עמוק בתוך שטח ישראל ומאיימות על מטוסינו? משהו חשוד פה. מסתבר שהיה זה רק תרגיל.

יעודה העיקרי של טייסת "הדקוטה", המפעילה את מטוסי הערבה, הוא לבצע משימות שונות המתקשרות לפעולות בשטחים כמו הטלת כרוזים מעל ערים פלשתינאיות וטיסות תובלה. בעתיד הקרוב, לאחר קליטתם של מטוסי הגאלפסטרים (נחשון) תתחיל הטייסת לבצע גם טיסות ביון. למרות יכולתה של הטייסת לבצע טיסות טקטיות הכוללות, בין השאר, ניווט בגובה נמוך ונחיתה על מינחתים קצרים, לרוב הן אינן חלק מקשת המשימות שהטייסת מבצעת בשגרת היום-יום. למרות זאת, פרסה הטייסת בחודש שעבר אל בסיס חיל-האוויר בעובדה שבדרום, על-מנת להתאמן בדיוק במיתארים שכאלו. חשוב לציין שהמושג "פריסה טקטית" אינו זר לטייסת היוצאת לפריסה כזו פעמיים במשך כל שנה, אך נדמה שכל פריסה כזו מלווה בתחושה של ראשוניות וייחודיות. כנראה שהסיבה לכך נעוצה באופיה הצעיר של הטייסת. רוב הטייסים הסדירים בטייסת נמצאים בה לא יותר משנתיים. לכן, לרובם פריסה זו הייתה הראשונה, השנייה או השלישית.

"האימון הזה מיועד בעיקר לטייסים צעירים", אומר סא"ל י', מפקד הטייסת. "אבל זה לא אומר שלטייסי מילואים אין מה ללמוד ולהרוויח ממנו. השאיפה שלנו ליומיים האלו היא לגעת בתחומים בהם אין הטייסת עוסקת בשגרה - יסודות הטיסה הטקטית. בסך-הכל, אין זו כשירות בסיסית של הטייסת, אך בכל-זאת מדובר באחד מתפקידיה החשובים ביותר - להכשיר טייסים צעירים למגוון רחב ביותר של משימות”.

במשך יומיים, ביצעו מטוסי הערבה גיחות רבות בחלקה הדרומי של הארץ. את כל אחד מן המטוסים הטיסו קברניט, טייס-משנה ומדריך, אשר תירגלו נחיתות במינחתים קצרים, ניווט נמוך ביום ובלילה והצנחות טקטיות. בנוסף, נאלצו הצוותים להתמודד כנגד מכשולים מדומים שהוערמו לכל אורך הדרך. למשל, מדי פעם בעת טיסה קיבל צוות המטוס מידע על סוללות טק"א המאיימות על הנתיב המתוכנן, דבר המחייב שינוי מיידי של נתיב הטיסה.

המסלול הולך ומתקצר

השעה היא 5:15 לפנות-בוקר. היום הראשון של הפריסה התחיל בזה הרגע ותדריך הטיסה הראשון עומד להיפתח בבסיס חיל-האוויר במרכז הארץ. בחדר התדריכים מסביר סרן ג', סמ"ט ב' בטייסת והאחראי על הפריסה את מיתאר הטיסה הראשון של שלושת המטוסים המשתתפים בה. לאחר פירוט מדוקדק של נתיב הטיסה, הכולל נחיתה בשני מינחתים דרומיים, הצנחת אמצעי לחימה בעזרת מערכת מיקום לוויני ולבסוף נחיתה בעובדה, פונה כל צוות לחדר נפרד על-מנת לעבור על המפות פעם נוספת כדי לסגור את כל הקצוות. הוחלט כי במטס הראשון יתפצלו המטוסים, כאשר אחד המטוסים ימריא ראשון ויטוס לבדו, בעוד השניים הנותרים יתרגלו טיסה במבנה.

באחד מחדרי התדריכים מתיישב צוותו של אחד מהמטוסים שיתרגל טיסה במבנה. רס"ן ר', סמ"ט א' בטייסת, ישמש כמדריך בטיסה. אליו יצטרפו סגן י' כקברניטה וסג"ם נ' כטייס-המשנה. י' עוברת עם הצוות על מגבלות הניווט של הטיסה ועוצרת להסביר את כל השלבים. "הטיסה תהיה עמוסה ותכלול מספר משימות שונות", מדגיש ר' בתדריך. "לכן, חשוב שלא להתעסק במספר משימות בבת-אחת. נתמקד בכל משימה בתורה ורק לאחר-מכן נעבור הלאה". הצוות עובר על המפה ומסמן נקודות חשובות על מפת הטיסה שעלולות להיות בעייתיות. לדוגמה, מציין ר' כי באיזור מכתש רמון מומלץ יהיה לשנות את הנתיב בגלל תנאי השטח. "אם נתקלים במצב בו אנו נאלצים לשנות את נתיב הטיסה, עדיף שנעשה את זה עוד על הקרקע, לפני הטיסה. זה הכרחי לסגור את הדברים האלה לפני ההמראה, כי באוויר הכל מתברדק", אומר ר'.

לאחר שסיימו לעבור על המפות, נותרו פחות מעשר דקות עד היציאה לליין המטוסים. ברגע זה מגלה צוות הטיסה מגבלות נחיתה חדשות, בהן יתקלו בטיסה. באחד המינחתים בהם ינחתו היום המטוסים, קיים מסלול באורך 1,500 מטר וברוחב 30 מטר. על מנת לתרגל נחיתות במינחתים קצרים הונחו המטוסים לראות את המסלול כקצר כמעט פי שניים וצר פי שניים. ממש באותו הרגע מקבל הצוות מעטפה ובה מידע עדכני על מיקומם של איומים לאורך נתיב הטיסה. כך, מספר דקות לפני העלייה למטוס, חייבים י' ו-נ' להכניס שינויים נוספים בנתיב המתוכנן וכמובן לתאם זאת עם צוות המטוס המוביל במבנה. בזריזות עוברים הצוותים על השינויים ופונים החוצה.

הגשם הראשון מטפטף על חלונות המטוס. שיירה של מכוניות עושה את דרכה אל הליין. מלבד שלושת הצוותים שיטיסו את המטוסים במטס הראשון, יצטרפו לטיסה גם כמה טייסים נוספים מהטייסת שעתידים לטוס בהמשך הפריסה. סגן י' מניעה את המנועים. בינתיים, דרך החלון ניתן לראות את המטוס הראשון מבין השלושה בעת ריצה על המסלול. בטרם ההמראה, מודיע רס"ן ר' לצוותו שאחד המינחתים, שעוד קודם לכן הוחלט לקצר את אורכו, הצטמצם כעת בעוד כמאה מטר. קושי נוסף התווסף לאימון. י' מבקשת לדעת מהי חשיבותה של המשימה. ר' משיב כי משימה זו מוגדרת כחשובה ביותר, אבל השאלה האם לבצעה או לא, בסופו של דבר, תהיה נתונה לשיקולה.

צוות המטוס מבצע את כל הבדיקות ההכרחיות וממתין כעת עד שמוביל המבנה ימריא. בזה אחר זה ממריא זוג הערבות ופונה דרומה. הגוונים הירוקים והאפורים של איזור המרכז מתחלפים במהרה בסוגים שונים של חום מדברי. בגובה של כמה מאות רגל באוויר, הקרקע נראית קרובה מתמיד. את כל ההצנחות הטקטיות מבצע הצוות בהצלחה. הנחיתות הקצרות בוצעו בצורה מדויקת. "כל השיקולים לגבי המינחתים היו בסדר גמור", אומר רס"ן ר' בתחקיר שלאחר הטיסה. "בדקתם אם יש רוח מתאימה וביצעתם החלטה נכונה”.

האווירה המאפיינת את הפריסה לכל אורכה היא זו של עבודה בלתי פוסקת. בכל רגע נתון אפשר למצוא לפחות צוות אחד מבצע תדריך לפני טיסה וצוות נוסף באוויר. מהר מאוד מתרגלים לקול ההמראות והנחיתות של הערבות במרחק. "אני חש שכאשר באים לפה, לדרום, למדבר, זה משרה על כולנו אווירת טיסה אחרת", אומר סא"ל י', מפקד הטייסת. "בטייסת, בימים רגילים, האנשים מבצעים רק את משימות התעסוקה המוטלות עליהם. אבל כשאנחנו באים לפה, אנחנו מנותקים מכל הסחות הדעת. אנחנו ממוקדים. כולם יודעים שבאנו להתאמן, שבאנו לעבוד".

לתפוס את הזברה

בצהרי היום הראשון נוסע סגן ב', טייס וקצין המודיעין של הטייסת, למינחת בסמוך לקיבוץ יוטבתה על-מנת להכין את השטח לקראת אימון מיוחד במינו - תחרות ניווט. מלווה בנהג, חובש וקצינה מהטייסת, מגיע ב' למינחת ביוטבתה ומפזר רצועות כתומות זוהרות בשני צדי המסלול. מוזר ככל שזה יישמע, בסמוך למינחת השומם הזה, תפקידו של סגן ב' דומה לזה של פקח טיסה היושב במגדל פיקוח. על ב' מוטלת האחריות לאשר כל המראה ונחיתה על המסלול באמצעות מכשיר קשר נייד ומד-רוח ידני. תפקידו הוא לוודא שאין מכשולים על מסלול הטיסה ולעדכן את הצוותים באוויר לגבי כיוון ומהירות הרוח באיזור.

חוקי התחרות ברורים לכל. המשתתפים חולקו לזוגות: קברניט וטייס-משנה ואליהם צורף שופט היושב בתא הטייס. זמן קצר לפני הטיסה מקבל כל זוג את משימתו. המשימה כוללת טיסה מהירה למספר רב של מטרות. לכל מטרה מוקצב זמן הגעה מדויק, בין 60-90 שניות. על הצוות לעבור מעל כל נקודת ציון, בזמן המדויק ולנחות לבסוף בצורה מושלמת במינחת ביוטבתה. המינחת הוא קצר ביותר וקצהו מסומן בפסים לבנים, בדומה למעבר חציה. קו עצירה זה מכונה ה-"זברה". המטרה היא להגיע עד ה-"זברה" –"לא לפני ובטח שלא אחרי. התחרות בוחנת שלוש יכולות שונות: ניווט - הגעה לנקודות הציון המדויקות, תוך כדי עמידה במגבלות טיסה כמו גובה ומהירות, עמידה בלוח זמנים אינטנסיבי - הגעה לנקודה בזמן מדויק, מבלי להקדים או לאחר. נחיתה - נחיתה מושלמת במינחת הקצר ביותר מחצי מהאורך אליו רגילים הטייסים. הצוותים מקבלים ניקוד על-פי כל אחד משלושת המרכיבים. חריגה לכאן או לכאן גוררת "קנס". בערב תפורסמנה התוצאות.

במירווחים של עשר דקות, במשך יותר משעתיים, נראו מטוסי הערבה כשהם מרחפים מעל קו האופק, גדלים בהתמדה, מתקרבים, מקיפים את המינחת ולבסוף מבצעים נחיתה על פס ארוך של אספלט בלב המדבר. מן הקרקע קשה לגלות כיצד תיפקד כל צוות בתחרות. רק ה-"זברה" בקצה המסלול מהווה אמת-מידה. "מכיוון שאני נמצא על הקרקע, אני יכול רק לנחש איך מתפקדים האחרים בטיסה", אומר סגן ב'. המטוס הראשון נוחת במדויק על הקו. המטוס השני גם הוא וכן הלאה. לאחר כל נחיתה כזו, התחלפו צוותי המטוס וזאת בכדי לאפשר לכמה שיותר אנשי צוות להתחרות זה בזה. מהצד, התחרות נראית צמודה למדי. אולי השופט, שיושב בתוך הקוקפיט, יוכל להבחין בהבדלים הדקים בין נחיתה לנחיתה. מהזווית בה עומד ב', כולם עושים רושם של מנצחים.

"הטיסה עצמה הרבה יותר חיה מהרגיל", אומר סג"ם י'. "בכלל, לטוס באופן טקטי ובגובה נמוך זה כיף לא נורמלי. כל דבר שקשור בלהזיז את הסטיק והמצערת הוא מהנה בשבילי, אבל בתחרות כזו יש הרבה יותר אקשן. זה לא טייס אוטומטי. יש לך מקטעי ניווט של דקה. אחרי כל מקטע כזה אתה חייב להסתובב ב-180 מעלות אחורה. כל הזמן לראות איפה הנקודה הבאה ולפנות, תוך כדי טיסה, מעל נחלים ובין הרים. בזמן הטיסה לא איכפת לך מכלום, אתה רק רוצה לנצח. עד שזה מגיע לבטיחות, כמובן”.

בערב נערך תחקיר במטרה לסכם את היום העמוס. לאחר התחרות נעשו כל-כך הרבה מטסים, כל-כך הרבה אימונים ותרגילים, שנראה כי הטייסים התשושים כבר שכחו ממנה. אך ברגע שהנושא עולה לדיון כל חדר התדריכים מתעורר. התוצאות על הלוח מראות שסרן ח' וסג"ם ע' הם המנצחים. ויכוח חברי ומבודח, אך בכל זאת סוער, מתפתח בין הצוותים. "השיפוט הוא תמיד עניין בעייתי", אומר רס"ן ר'. "אני טסתי עם מערכת מיקום לוויני ואיתה אין ויכוחים. אתה יכול לחבר אותה אל המחשב והיא מראה לך מטר-מטר היכן עברת ובאיזה זמן. עם מערכת כזו אין ויכוחים. יותר נכון, יש ויכוחים, תמיד יש, אבל הם פשוט מוכרעים בקלי קלות".

סג"ם ע', טייס-המשנה בצוות המנצח, הוא אחד משלושה טייסים הנמצאים בטייסת קצת פחות מחודש. השלושה סיימו את קורס האימון המבצעי (קא"ם) לפני מספר שבועות ולאחר-מכן הוצבו בטייסת "הדקוטה". למעשה, הפריסה הזו היא ההזדמנות הראשונה שיש לטייסים הצעירים הללו לעבוד עם כל טייסיה הסדירים של הטייסת בצורה כה מרוכזת.

"בהתחלה זה קצת לא ברור, אבל בכל טיסה לומדים הרבה", אומר סג"ם ע'. "בקא"ם יצאנו לפריסות דומות אבל פה התחושה היא שונה. אם עד עכשיו היינו רגילים שמתרכזים רק בנו, כי היינו החניכים - כאן, כולם באים לעבוד ולהתאמן. אמנם כל אחד נמצא בתהליך אחר של הסמכות, אבל העבודה היא עבודת צוות”.

"נראה לי שאנחנו, בוגרי הקא"ם האחרון, מרגישים הכי בבית בפריסה הזו", אומר סג"ם י'. "בקא"ם התעסקנו כל הזמן בטיסות טקטיות, עד היום האחרון. אם מסתכלים על העובדה שהקא"ם נעשה על מטוס הערבה, אז בכלל, אני מרגיש שאנחנו הכי בעניינים פה".

מהסמכה להסמכה

אחת ממטרותיה העיקריות של הפריסה הזו היא להסמיך טייסים הנמצאים בקורסים שונים. למעשה, חלק מן הטיסות מהוות טיסות הסמכה. סגן י' וסגן ג' נמצאים כיום בקורס הסמכה שבסופו יהיו קברניטים מבצעיים. "כיום, כאשר מגיע טייס צעיר מהקא"ם, הוא עובר תהליך הסמכה של כמה שלבים", אומר סרן ג', סמ"ט ב'. "הוא מתחיל כטייס-משנה ולאחר קורס הכולל מספר טיסות המתפרסות לאורך תקופה מסוימת, הוא מוסמך להיות 'קברניט מוגבל' - קברניט של טיסות תובלה. הקורס הבא הוא זה המיועד להכשיר 'קברניט כוננות' - קברניט שנמצא בטייסת במקרה ויש הזנקה. לאחר-מכן הטייס מוסמך להיות 'קברניט מבצעי' - כזה שמוסמך לבצע ניווטים באור יום. ההסמכה הבאה היא ל'קברניט טקטי', שמוסמך לבצע ניווטי לילה ונחיתות במינחתים קצרים. ההסמכה האחרונה היא זו של מוביל מבנה".

"כולם מתקדמים אל הקורס הזה", אומר סגן ג'. "זהו המסלול הקבוע של ההסמכות. לכן אין לי תחושה שהטיסות הן מיוחדות ואף-על-פי-כן, חייבים להתייחס אליהן בכובד ראש. לדוגמה, הטיסה של מחר היא טיסה מורכבת, הן מבחינת הניווט והן מבחינת השיקולים והתקלות שהמדריך מעמיד אותך בפניהם ובעיקר מפני שלא יוצא לי לבצע הרבה טיסות מהסוג הזה. אלו לא דברים שאנחנו נתקלים בהם ביום-יום. אלו לא משימות שגרתיות. זה מצריך אותי להיות יותר קשוב לנהלים, למבנה המטוס ובכלל, לחשוב יותר לעומק".

כשעה לפני תדריך אחת מטיסות הקורס יושבת סגן י' באחד החדרים ובוחנת את המפות בעיון. "אני מתכוננת ומנסה ללמוד את פרטי הטיסה לעומק", אומרת סגן י'. "אני רוצה לדעת מה צריך לקרות בכל חלק של הטיסה. מכיוון שאני הקברניטה, המפות לא יהיו איתי, אלא אצל טייס-המשנה. לכן, אני רוצה לדעת בדיוק לאן טסים, איפה פונים, באיזה תוואי ואיזה משימות יש בדיוק? אם יש נחיתה על מינחת, אז באיזה מסלול? איפה צריך להתכונן לנחיתה? אם יש הצנחה, אז באיזה גובה עושים? פשוט לדעת הכל".

גם לאחר הפריסה נותרו לשני הטייסים הצעירים עוד כמה טיסות עד ההסמכה לקברניט מבצעי. אבל, כזכור, הם לא יוכלו לנוח על זרי הדפנה, מפני שאז הם יצטרכו כבר לעבוד לקראת ההסמכה הבאה.

"במערך התובלה עבודת צוות היא מאוד חשובה", אומר רס"ן ר'. "גם בתחקירים וגם בתדריכים, שמנו דגש על הנושא. ויש לזה המון ניואנסים. המושג עבודת צוות אומר שחשוב להיות מאוד תכליתי, מאוד תקיף כשצריך ואיפה שצריך. לא יותר ולא פחות. זה גם תקף מחוץ לעבודת הצוות בקוקפיט - זה תקף גם במבנה. אם אני מוביל מבנה, אני לא צריך שמספר שתיים ידבר יותר מדי, אבל שיגיד לי כל מה שחשוב. משהו לא מסתדר? תגיד לי. קיבלת מודיעין? תגיד לי. אני עומד לפספס את הנקודה? תגיד לי. אבל כל השאר בתחקיר. על הקרקע אפשר לדבר ולהתדיין כמה שרוצים, אבל באוויר רק עבודה".

בלילה האחרון של הפריסה נערכים הטייסים לטיסה המסכמת. הטיסה כוללת ניווט עם מערכת לראיית לילה ובסופה נחיתה אחרונה בבסיס האם. "הספקנו לבצע אימונים מוצלחים, במינון וברמת הקושי המתאימה", מסכם סא"ל י', מפקד הטייסת. "היכולת הטקטית של המטוס הזה היא טובה מאוד. למרות כל האילוצים, לרבות בעיות מכניות באחד המטוסים, הסתיימה הפריסה הזו כאשר כל המטרות הושגו".

עוד באותו מדור

סה לביא

שנים להמראתו הראשונה של הלביא, מטוס הקרב הכחול-לבן הראשון. האם היה הפרויקט חלוצי ומלא חזון או גחמני ויומרני? איזה איום היווה הלביא על השליטה האמריקאית בשוק מטוסי הקרב? האם נסגר הפרויקט בגלל שיווק כושל או בשל סדרה של אי-הבנות בצמרת המדינית? האמנם החמיצה מדינת ישראל את האפשרות להפוך ליצרנית מטוס קרב מוביל? האם יכלה מדינת ישראל להרשות לעצמה פרוייקט שכזה? איך היה נראה המצב היום אם הפרויקט היה ממשיך כמתוכנן? הלביא כל השאלות, חלק מהתשובות

מיראז'ים אדומים

רבים מכירים את ההיסטוריה המפוארת של מטוסי המיראז' בשירות חיל-האוויר הישראלי. לעומת זאת, אקורד הסיום של מטוסים אלו בשירות חיל-האוויר יוצא דופן ומוכר פחות. 'הטייסת האדומה' אשר פעלה מבסיס רמת דוד כטייסת דימוי אויב סיפקה לטייסות היירוט של חיל-האוויר אפשרויות אימון מגוונות שכללו קרבות אוויר, הפצצות קרקעיות וגם שיחות עם הטיס ה'סורי' תוך כדי קרב