בטאון חיל האוויר

ביטאון
גליון 153 (254) 01/10/03

מוסף 30 שנה למלחמת יום כיפור

מכתב לאבא

9 באוקטובר 1973. אל"ם ארלוזור (זוריק) לב, מפקד בסיס רמת דוד בתחילת מלחמת יום הכיפורים יצא לגיחה מבצעית באיזור פורט-סעיד, ממנה לא שב. 30 שנה אחרי, כותב לו לראשונה יעד - בנו הצעיר, על השנים שחלפו בלעדיו ועל הגעגועים לאב שלא הכיר

יעד לב

אבא, אני לא מתורגל לכתוב את שלושת האותיות האלה אבא, זה אני יעד, התינוק שאתה מחזיק בתמונה. אתה יודע, כששואלים אותי איך זה לחיות בלי אבא, אני לא יודע בדיוק מה לענות. אני מבין למה, אני הרי גדלתי עם כל כך הרבה אבות כל אחד הוא אבא שלי!

כמו בציור של ליטבינובסקי בבית אמא, שצייר את דמותך הצבעונית, אני בונה כל חיי את קווי נפשך-רוחך ומשלים את הפרטים מסיפורי חברים, מכרים ומשפחתך היקרה. כי הם, הם שגידלו אותי, שמרו עלי ועל המשפחה ומילאו את החלל שהותרת בלכתך.

שלושים שנים אחרי, אני יושב וחושב מה פיספסת. עברו עלינו ימים טובים אך גם קשים, איבדנו את אודי, אבא, אני חושב שהוא "התנדב" ללוות אותך שם שלא תהיה לבד…

איבדנו את יורם שהתעקש לשמור על מטוסו בסיני. אופיר בנתה את חייה מחדש ויש לה משפחה מדהימה עם שלושה מנכדיך. לנוית יש ארבעה ילדים, נכדים מקסימים שממשיכים את השרשרת בחיל-האוויר.

שמוליק וגן כמובן מוכשרים ומצליחים מאוד. תגיד מה העברת להם לכולם שאני כל כך אוהב אותם והם אותי שמעתי עליך הרבה סיפורים על עקרונות וערכים חינוכיים, אבל איך עשיתם את זה? ואני אבא, אני בן 31, אני חושב שאני קצת מבולבל מרוב אבות, יש לי עדיין הרבה חלומות, ואני מקווה שחלקם יתגשמו, מעניין מה היית אומר עליהם, אני מדמיין את עצמי מתייעץ איתך כשאני מתלבט, ואני אומר - אולי אם היית, הדברים היו נראים קצת יותר פשוטים. לפעמים אני מרגיש שעשו ממך בסיפורים יותר מדי גיבור, לפעמים אני שואל למה היית חייב לרוץ עם ערכים של דוגמא אישית ואחריות, להיות גיבור של אומה שלמה, אבל מת בשבילי, אתה הרי אבא שלי!

אמא היקרה שלנו נשארה שלך. נקודה. יש לה הרבה אהבה לכולם. אישה חזקה מאין כמוה. אבא, אני רציתי אותך כל השנים, לא היית אבא של יעד הילד והנער. אבא של יעד הבחור והאיש ולא תהיה אבא של יעד האב המלחמה הזאת שלקחה אותך הביאה שלום עם מצרים אבל השלום שחלמת עליו, שלום אמיתי - כולל, שלום כזה עדיין לא הגיע.

דע כי אנחנו במשפחה עדיין כואבים את מותך ואוהבים אותך.

אז תמשיך לאהוב אותנו שם, בשמיים ולהיות גאה בנו כמו שאנחנו בך.

אוהבים, אמא טלי, נוית, אופיר, שמוליק, גן ואני - יעד, התינוק ההוא שבטח נישקת לפני שיצאת לטיסה האחרונה.

עוד באותו מדור

עטלף מברזל

כיצד נראתה מלחמת יום הכיפורים מנקודת מבטו של מפקד טייסת פאנטומים? איך מתמודדים עם אי הוודאות, העומס המבצעי ונשות הטייסים המודאגות? ואיך בתוך כל זה, לא זונחים את העקרונות והערכים? אל"ם (מיל') אליעזר פריגת שפיקד על טייסת "העטלף" במלחמה, עונה על שאלות קשות ונזכר ברגעים יוצאי דופן

המלחמה מתחילה

בספרי טייסת "האחת", טייסת פאנטומים, אשר ספגה אבדות רבות במלחמה, נכתבו דפים רבים של חוויות ומחשבות מתוך הקוקפיט. דני חלוץ - אז טייס מילואים צעיר בטייסת, כתב על היום הראשון למלחמה. מחוסר הוודאות של הבוקר ועד להזנקה הראשונה בצהריים